סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/לו
מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל וגו'. הנה אהל ומשכן הם טרם הקביעות של קדושת הבית כמו שנאמר (שמואל ב' ז) כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן וגו' כי אוהל ומשכן רומזין על אותן הברורין שיש לישראל טרם שמגיעין לקביעות הקדושה הנקרא בית. וזה הפסוק מה טובו וגו' אמר בלעם כאשר ראה אצל ישראל כדכתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו וגו' וכמבואר בזוה"ק (בלק רב) מהו שוכן לשבטיו אלא שבטא דיוסף הוה תמן ושבטא דבנימין וכו' רחל הות תמן חמאת דההוא רשע משננא לאבאשא, מה עבדית נפקת ופרישת גדפאה עלייהו וחפאת על ברהא הה"ד וישא בלעם את עיניו וגו' בקדמיתא ברא חפא על אימיה והשתא אימא חפאת על ברא וכו'. היינו כי מצד אור אבא היינו מצד אור היקפו ית' שמקיף את כל הבריאה אין באמת שום טובה בעולם שלא ינחיל אותה השי"ת לישראל ולא היה מקום כלל לשום צמצום גבי ישראל. וכל ענין הצמצום נמשכו לישראל רק מצד אור אימא הנקראת תורת אמך כדאיתא בזוה"ק (שם קצז) דהא מגו מהימני סגיא דילה דלא אשכחן בה מומא יהבו לה בלא עכובא כלל היינו בלי שום צמצום כלל. ואיהי כד מטא לגבה כל מאן דכנישת עצר ומעצר ומעכבת וכו' היינו מסגיאות חביבותא כלומר מחמת גודל אהבה היא מלמדת תמיד עצות לישראל לבל יקבלו שום טובה בזרם התפשטות אלא שיצמצמו א"ע תמיד בקבלת השפע לקבלה דרך צמצומים בגודל הדרגה למען שירגישו ויכירו קדושתו ית' בכל מה שיקבלו שיהיה אצלם כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם וזה הוא דאיתא שם בקדמיתא ברא חפא על אימא היינו כי ברא רומז על יוסף הצדיק שמלמד באור מדתו תמיד עצה לישראל לצמצם א"ע תמיד ולברר קבלת השפע כל היכא דאיכא לברורי. ומפאת זאת נמשך אח"כ באמת כל מיני התרבות טובות כמו שרומז הכתוב אני אל שדי פרה ורבה. וזה הוא ברא חפא על אימא כי יוסף הוא צדיק יסוד יסוד עולם הנקרא שמים המבדיל בין מים למים כדאיתא בזוה"ק (ויגש רז) מאן שמים וכו' דא יוסף הצדיק דאיהי יהיב שבעה לכל עלמא. ועלמא מניה אתזן וכו' ומבאר שם עוד כונן שמים בתבונה מאי כונן אלא כונן כל יומא ויומא ולא פסיק ולא אתתקן בזמנא חדא אלא בכל יומא ויומא אתקין ליה וכו' בגין לאנהרא לון תדיר וכו' היינו כי מצד השי"ת אין באמת שום הבדל בין מים עליונים למים תחתונים וכמו שמצינו (חגיגה טו) גבי בן זומא שאמר שיש הבדל שלש אצבעות אמרו עליו עדיין בן זומא מבחוץ כי באמת המה בשרשם לאחדים וכמו שאמר אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה הטעם שלא מחשב בהקפיטל הללו את ה' מן השמים וגו' גם את המים אשר מתחת לארץ משום דמיירי שם בהללו ובעת שאדם מהלל ומשבח השם יתברך אז אין כלל מצדו מים תחתונים והכל הוא מצדו מים עליונים נמצא שעל ידי אור מדתו של יוסף הצדיק נחשב הכל מים עליונים ואפילו המים אשר מתחת לארץ המה נמי עליונים כי כל ההבדל ממים עליונים למים תחתונים הוא רק מפאת ההסתר הנמצא בתפיסת אדם ולעומת זה ההסתר מנהיר תמיד מדת יוסף הצדיק הנקרא שמים. וזהו דאיתא שם כונן כל יומא ויומא ולא פסיק וכו' בגין לאנהרא לון תדיר היינו שמנהיר תמיד עצה לישראל לזכך בעבודתם את ההסתר המבדיל בגבול תפיסתם עד שיבינו גם בתפיסתם הנמוכה שהכל הוא רק מים עליונים וזהו בקדמיתא ברא חפא על אימיה לברר בכל מיני עבודות וצמצומים למען שיהיה בכח אדם לקבל השפעתו ית'. ולזה אחר שראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו וכמבואר שם מהו שוכן לשבטיו אלא שבטא דיוסף הוה תמן ושבטא דבנימין וכו'. ואלו שני השבטים רומזין על כל הברורין של עבודת ישראל אמר מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל. שאלו שתי הבחנות אוהל ומשכן רומזין על הקדושה שיש בישראל גם טרם שמגיעין להקדושה בקביעות הנקרא בית ואז הוא ברא חפא על אימיה לברר בכל מיני צמצומים למען שיהיה בכחם לקבל השפעתו ית'. והשתא אימא חפא על ברא היינו כי אחר כל הבירורין ממדת יוסף הצדיק אזי מנהיר השי"ת לישראל שהקדושה היא אצלם בקביעות בבחינת בית שאין עוד שום הבדל אצלם בין מים למים שגם התשוקה והחשק מהלבוש אחרון של ישראל הנקרא מים תחתונים הוא נמי מלא קדושה נמצא שגבי ישראל הוא הכל עליונים וממילא אין עוד שום השפעה שיהיה נמנע מכח ישראל מלקבלה. וזהו והשתא אימא חפאת על ברא כי מאחר שלא יהיה שום הסתר בתפיסת אדם שוב לא יהיה נצרך לישראל שום צמצום כלל. ועל אותה הארה מאימא חפאת על ברא רומז חג הסכות כי סכות הוא כמו שאנו מתפללים ופרוס עלינו סוכת וגו' הפורס סוכת שלום וגו' ומבואר בזוה"ק (בראשית מח) מאן סוכת שלום דא שבתא וכו' היינו כי ע"י שאנו נמשכים אחר רצונו ית' בכל מיני צמצומים מנהיר לנו השי"ת אח"כ ומברך יומין עלאין וכמבואר (שם) וכדין דא סוכת שלום וכו' וכיון דשריא ופריסת גדפהא על בנהא אריקת נשמתין חדתין לכל חד וחד וכו' היינו שיהיה בכח כל נפש מישראל לקבל כל מיני התפשטות טובות שבעולם: