סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/נז
ונאמר וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר וגו'. הענין שמהפך כאן הסדר מהאבות ונאמר מקודם יעקב ולבסוף את בריתי אברהם אזכר וגו', והוא כי כל ענין הזכרונות המה רק מצד האדם שהאדם יהיה מכיר איך שהשי"ת זוכר בו תמיד ואין שכחה לפני כסא כבודו אכן איזה חלק יש לו להאדם בזאת הזכירה של השי"ת לכך אמר וזכרתי את בריתי יעקב, והוא כמו שמצינו גבי שבת שנאמר בו זכור אף שקדושת שבת הוא באמת קבוע וקיימא מצדו ית' ואיזה חלק שייך בו להאדם לכך נאמר בו זכור וכמאמרם ז"ל זכור בפה, היינו ע"י שמצמצם האדם מעט על הלבוש אחרון ומזמין ליה בפה מבעוד יום משיג קנין בקדושת שבת שהוא קבוע וקיימא וכך הוא הענין וזכרתי את בריתי יעקב ויעקב הוא כדאיתא בתזוה"ק יו"ד עקב, היינו ע"י שמצמצם האדם א"ע בתפיסתו הנמוכה מגיע לו חלק וקנין בהזכירה של השי"ת לכן לא נאמר מקודם אברהם כי אותה ההכרה שהיה גבי אאע"ה היה רק מזה שעלה במחשבה כי בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו כדאי' בגמ' והאיך יכולין לתלות הכרה כזו שהוא מחמת עבודת אדם ואיזה חלק שייך בזה להאדם מצדו לכן נאמר מקודם וזכרתי את בריתי יעקב כלומר ע"י עבודת האדם בתפיסתו הקטנה מראה לו השי"ת אח"כ ואף את בריתי אברהם וגו', היינו שאני הוא שהזכרתי אותך עוד מחמת הרצון שעלו ישראל אצלי במחשבה כי גם את בריתי יעקב היינו גם מה שבכח האדם לצמצם את עצמו בתפיסתו הקטנה נמשך נמי רק מזה שעלה במחשבה אבל כל הבירור שישראל עלו במחשבה הוא באמת רק מבריתי יעקב והוא כדאי' בזוה"ק (תרומה) מנא ידעינן דקב"ה אתרעי ביה בבר נש ושויא מדוריה ביה כד חזינן דרדף אבתריה בכל לבו ובכל נפשו, היינו ע"י שהאדם רודף אחר השי"ת נתברר אשר השי"ת שוכן אצלו בקביעות וע"י זה יש בכחו כל כך לרדוף תמיד אחר השי"ת לזה נאמר מקודם וזכרתי את בריתי יעקב כי רק ע"י יעקב נתברר הקנין של ישראל בבריתי אברהם היינו בזה שעלה במחשבה: