סוד ישרים (ליינר)/סוכות/סט
ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' וגו' (בראשית כו). הנה הענין מהזריעה של יצחק אבינו שהכתוב משבח אותה כל כך הוא להורות שיצחק הכיר עוד בההתחלה תיכף בשעת הזריעה כל הצמיחה שיצמח ממנה אח"כ היינו שראה מפורש שאין שם סבלנות גבי ישראל שלא יצמח להם ממנו גודל ישועה כדכתיב אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני כי באמת הוא בעומק הסבלנות בעצמו התחלת הארת הישועה וזהו הענין שכרה דוד שיתין למסקי תהומא כדאיתא בגמרא (סוכה נג:) כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא וכו' היינו שחפר לעורר מעומק הבירור שיתגלה לעתיד שמעולם לא סבלו ישראל כי לא נפסק מהם שפע אורו ית' בשום פעם וכל הארות הישועה המנהיר עכשיו בזה העולם נמשך רק מלמסקי תהומא שכרה דוד המלך אז וכל הישועות המתהוה לפעמים עכשיו המה רק הארה מהישועה הכוללת שיהיה אי"ה לעתיד לזה מחשב בברכת יצחק כל הישועות סומך נופלים ורופא חולים וגו' ומסיים בתחיית המתים להורות שכל אותן הטובות נצמחים גם עכשיו מגודל הארת הישועה שיהיה לעתיד הנקרא תחיית המתים שמנהיר אז השי"ת מפורש שלא היה מעולם לישראל שום סבלנות כלל ומזה נתעורר לפעמים גם בזה העולם ישועה ולכן היה מחשב יצחק אבינו כל הישועות תיכף משעת הזריעה כי הוא היה רואה כבר הישועה שיהיה לעתיד תיכף בשעת הזריעה עד שהזריעה בעצמה היה נחשב בעיניו ישועה. ועל זה הענין מסובבים כל הפלוגתות שמצינו בכל הש"ס מר' אליעזר ור' יהושע כמו שאמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי כל המימרות של ר' אליעזר ור"י בכל הש"ס מסובבים על זה הקוטב שר"א לטעמיה (שהוא בחינת יצחק כדאי' בהאר"י הק' ז"ל) מחשב תמיד מן המחשבה ור"י לטעמיה שמחשב מההתגלות הפעולה לזה אמר ר"א בתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר בניסן נברא העולם וכמבואר בהאר"י הק' ז"ל ששניהם אמת בתשרי עלה במחשבה ובניסן יצאה הבריאה בהתגלות לפועל היינו כי ר' אליעזר מתחיל למנות בנין עולם מן עלמין דאתחרבין בקדמיתא כי כל התיקון התחיל להבנות מן עלמין דאתחרבין כי איך שייך לומר שבנה הקב"ה עולמות ואח"כ התחרט ח"ו והחריבן אלא שבאמת נבנה כל עולם התיקון רק מסבת עלמין דאתחרבין בקדמיתא כי ע"י הצעקה שעלה מהם כי נשאתני ותשליכני נבנה כל עולם התיקון שיאמר הקב"ה דין הניין לי לזה מונה ר"א בריאת עולם מן הצעקה שהיה מלפנים כי עי"ז נבנה עולם התיקון ור"י מתחיל למנות מן הזמן שיצאה תפיסת הבריאה לפועל להיות נחשבת בריה בפני עצמה וכן מצינו פלוגתא ר"א אומר משלג נברא העולם ור"י אומר ממים נברא העולם וזה מסובב נמי על זה הקוטב שר"א אומר משלג נברא עולם היינו שמתחיל לחשוב בריאת עולם מן אותו החשך שהיה קודם בריאת עולם וזהו משלג נברא עולם כי שלג מורה על שלילת אור ור' יהושע מונה מעת שנתהווה תפיסת הבריאה וכן הוא הפלוגתא מתנורו של עכנאי בגמרא (ב"מ נט.) ר"א מטהר ור"י מטמא והוא כי ר"א מתחיל למנות הבנין תיכף משבירה כי מסבת השבירה בטל מתורת כלי ונעשה כלי חדשה לזה מטהר ר"א ור"י מטמא כי אינו מחשב את השבירה היינו את החול שבין חוליא לחוליא רק החוליות בעצמם כי אצל ר"י העיקר הוא רק הבנין וכן גבי ר"א אומר בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים יש גרסא שר' יהושע פליג נמי בהא כי ר' אליעזר מונה הגאולה מהתחלת צמיחת הישועה ור"י מונה מעת שנתגלה הישועה בתפיסת הבריאה וזה היה בניסן וכך הוא כל ענין פלוגתתם בכל הש"ס אשר ר"י מחשב מויהי בוקר ור"א מונה מן ויהי ערב שקודם לויהי בוקר כי מזה החשך היה התחלת הצמיחה מהויות עולם: