סוד ישרים (ליינר)/סוכות/מב

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. הנה מר"ה עד סוכות היו כל העבודות במלולא ובסוכות מתחיל בעובדא. וכדאיתא בזוה"ק (ויחי רכ:) במלין ובעובדא בעיין לאחזאה מלה בגין לאתערא מלה אחרא וכו' ועובדא אין יתכן כי אם בהלבושים של זה העולם ובזה החג נגמר התלבשות רצונו ית' בשלימות שיהיה נקרא ראשון חד בחושבן כדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' וראשון מורה על חד בחושבן היינו התלבשות רצונו ית' כי זה החג הוא נגד יעקב אבינו שמאיר בו מדת זעיר אנפין שמורה על הכרה באור רצונו ית' גם בלבושים הנמוכים וזה הוא עיקר שלימות הבריאה ולזה מצינו גבי יעקב אבינו שאמר מה נורא המקום הזה כמבואר בזוה"ק (יתרו עט.) מאי והנורא דא יעקב וכו' מאי קא חמא דאמר דאיהו נורא א"ל חמא שלימו ותמן דשלימותא אשתכח תמן דחילו אשתכח וכו' כי קודם שנגמר השלימות אין היראה כ"כ חזק כי יש עדיין נטירותא דאמא כמבואר שם אבל אחר שנגמר השלימות בתכלית אזי צריכין לגודל שמירה ועל זה נאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו כמבואר בזוה"ק (פנחס רלט:) מהו עשה אלא עשה האלהים אילנא אחרא לתתא מיניה וכו' מ"ט שייראו מלפניו בני עלמא ולא יקרבון ליה אלא אינון דיתחזון לקרבא ולא אחרא ויסתמרון בני נשא ארחי דאורייתא ולא יסטון לימינא ולשמאלא וכו' היינו שחפץ השי"ת להיטיב ביותר לפיכך עשה אילנא אחרא לתתא היינו שהעמיד גוון כזאת בזה העולם שהיה נראה להאדם שהבחירה היא חפשית אצלו לעשות כחפצו וחושב שפעולתו נשאר כך בהחלט בחשך ח"ו ומחמת זה יש להאדם יראה עצומה אולי ח"ו אין תיקון לפעולתו וזהו מ"ט שייראו מלפניו בני עלמא ולא יקרבון ליה אלא אינון דיתחזון וכו' היינו אותן שיש להם כח בפעולתם לעורר אור עליון כי בעבודת ישראל יש באמת כח לעורר עליון כזה שהוא למעלה מגבול פעולת עבודתם ולזה בזה החג אחר שנגמר כל השלימות נצטוו ישראל במצות סוכה כי כן העמיד השי"ת מצוה מיוחדת בכל שער המתחלף מצורה לצורה להתקרב אל הצורת אדם כדי שיהיה שם הכרה להאדם כגון בשעת המרוח נתחייב במעשר ובשעת גלגול עיסה נתחייב בחלה וכן בלבישת הבגד יש מצות ציצית כי ארבע כנפות הבגד מורה על היציאה ממרכז העיגול של הנקודה האמצעית אל אחת הקצוות לכך מחויב האדם לעשות שם הכרה וכדאיתא בגמ' (מנחות מב) אין ציצית אלא ענף אין ציצית אלא יוצא וכו' וצריך לפרודא כי צוציתא דארמאה וכו' היינו שאפילו מפירוד גמור יכולין להכיר אור אחדותו ית' וכן הענין כאן שנאמר חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך וגו' היינו כאשר נגמר גבי האדם כל השלימות ומאסף אליו כל הפעולות וכמאמרם ז"ל אין בעה"ב עומד על תבואתו לא בשעה וכו' אלא כשנעשה כרי אז מחויב האדם במצות סוכה כדי שיכיר הגנתו ממקום העליון למעלה מתפיסתו וכן מרמזין הארבעה מינים כדאיתא במדרש עליהם זש"ה ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחוכמים היינו אף שנראה לדברים קטנים מ"מ בוקעים המה כל המסכים ומעוררין אור עליון הנעלה מאד כי שורשם הוא בחכמה כדכתיב כולם בחכמה עשית מאי משמע שע"י ההכרה שהאדם קובע בלבו ע"י סוכה והארבעה מינים נתבררו אצלו כל הדברים שהם כולם מקושרים ברצונו ית' ומזה נמשך להאדם כל מיני הגנה ושמירה: כתיב ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחוכמים וגו'. היינו אף שהמה דברים מצומצמים שאי אפשר להם בלא מים כמאמרם ז"ל בגמ' תענית ב' כשם שאי אפשר לארבעה מינים בלא מים וכו' וכדאי' שם אתרוג גדל על כל מים היינו שצריך בכל פעם התחדשות ממים וזה מורה על צמצום מאד כי כל הצמחים אינם צמאים כ"כ למים כמו האתרוג וגם ענף עץ עבות צריך נמי למים כי ע"י מים צומח תלתא קינא בחד בדא ואם לאו נקרא הדם שוטה ותלתא קינא בחד בדא מורה על תלת האותיות משם שד"י שאמר לעולמו די הרי שמרמז על גודל צמצום. ועל כפת תמרים איתא נמי בגמרא פסחים נ"ג סימן לעמקים דקלים היינו שצריך להרבה רטיבות מים. וערבי נחל צריך ג"כ למים כמבואר בגמ' סוכה ל"ד. מהכתוב קח על מים רבים וגו' וזה הכל מורה על גודל צמצום ולזה נקראו ארבעה הם קטני ארץ ובכל זאת המה חכמים מחוכמים היינו שמרמזין על גודל קיום הווייתם כי אתרוג דר באילנא משנה לשנה ואינו נפסד מסיבת חלוף הזמנים מזה מוכח שהוא דבר המתקיים. ענף עץ עבות הגם שצריך תלתא קינא בחד בדא להורות על הצמצום משם שדי אכן כשמצמצם האדם את השפעתו ית' לבלתי יתפשטו לחוץ כי אם שיהיה יורה כחץ דוקא לזה המקום שהוא רצונו ית' נמשך מזה הצמצום כל הריבוים כדכתיב אני אל שדי פרה ורבה. וכפת תמרים רומזים על גודל האחדות והתחברות לא כמו שאר כל הצמחים שגדלים מפורדים ולולב צומח בגודל התחברות וערבי נחל הגם שאינו עושה פירות אכן יש בהם כח המתקיים והמחזיק כל הדברים לכן נאמר עליהם והמה חכמים מחוכמים היינו שהחכמים הבינו בשרשם כל המכוון שיש בהם מרצונו ית' אף שאינם מפורשין בתורה וגם לולב שמפורש בתורה כפת תמרים מ"מ פריך בגמ' סוכה ל"ב ואימא כופרא אמנם החכמים הבינו הרזא עלאה שיש בשרשם העליון לכך פרשו לנו החכמים אלו ארבעה מינים: