סוד ישרים (ליינר)/סוכות/ח
כתיב ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון וגו'. איתא במדרש רבה (וירא פ' נו) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה שם קרא אותו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב"ה אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם שם אדם צדיק מתרעם ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם יראה שלם ירושלים ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה סוכה והיה מתפלל בתוכה שנאמר ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי וכו'. ביאור הענין כי ירושלים היא הנקודה דישובא בשלימות מכל העולם. והנה בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כדאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) היינו שבימי שלמה המלך היה ניכר מפורש הכבוד ממלכות שמים בשלימות הגמור כי אז היה הכרה מפורשת שכל השפעות טובות יורדים רק דרך מלכות שמים כלומר שהם רואים מפורש שמי שמקבל עליו יותר חזק עול מלכות שמים משיג כל מיני שפע ג"כ ביותר ולכן היה שלמה מולך בכיפה כי מאחר שהיו רואים אצלו כל השלימות ממלכות שמים לזה היו מבקשים אז כל הבריאים שבעולם להיות עבדים ונושאי מנחה למלך שלמה. והנה התחלת השלימות מכבוד מלכות שמים היה מתחיל השי"ת לבנות בימי אאע"ה כי אצלו התחיל השי"ת להראות שהשלימות מכבוד מלכות כביכול ית' אינו נגמר בתכלית השלימות כי אם ע"י עבודת ישראל ובימיו התחיל כדכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכמבואר בזוה"ק (יתרו עט) שלכך אמר יעקב אבינו מה נורא המקום הזה דתמן דשלימותא אשתכח תמן דחילו אשתכח. כי כאשר התחיל השי"ת להנהיר רצונו שמבלעדי עבודת ישראל לא יהיה שום שלימות במלכות שמים כביכול ית' נמצא שכל השלימות ממלכות שמים הוא ביד ישראל. אזי צריכין ישראל לצמצם א"ע בגודל היראה כי באם לאו יכולין לקבל ח"ו מזאת ההארה תקיפות יתירה לחשוב שהנהגתו ית' הוא בידם אזי מגביה השי"ת א"ע מזה הלבוש ומראה שאין ביד האדם כלום לזה במקום דשלימותא אשתכח תמן דחילו אשתכח ולהיות שקודם אברהם אבינו היה כמו שמצינו גבי שם בן נח והוא כהן לאל עליון היינו כי מי שהיה חפץ אז לעבוד את השי"ת היה צריך מקודם לסלק עצמו מכל וכל מלבושי עולם העשיה. ואח"כ היה יתכן להכיר את אורו ית'. ועבודה חזקה כזאת נקרא כהן לאל עליון. כי מלת עליון רומז על למעלה מתפיסת עוה"ז ולזה היו נקראים העבודות של שם. אל עליון, ועל אותו הזמן איתא במדרש (שם) עד שהוא שלם וכו' היינו בעוד שהיה נקרא השי"ת שלם כמו שהוא באמת שגבי השי"ת הוא כל תכלית השלימות אף בלעדי עבודות ישראל כדכתיב ה' שלום וגו' שיש להשי"ת כל השלימות גם בלתי עבודת הבריאה רק כאשר רצה שם בן נח שיהיה לו ג"כ חלק בשלימות הזאת אז היה מוכרח לסלק א"ע מכל מיני לבושים של עולם העשיה וע"י עבודה עצומה וחזקה כזו היה יכול ג"כ להשיג חלק באותו השלימות וזה הוא עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה סוכה והיה מתפלל בתוכה שנאמר ויהי בשלם סוכו וגו' ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי היינו כי כל עיקר עומק רצונו ית' הוא דוקא שיהיה נגמר שלימות כביכול ית' רק ע"י עבודת הבריאה בזה העולם העשיה וכמאמרם ז"ל בגמ' (ברכות ז.) מנין שהקב"ה מתפלל וכו' היינו שהשי"ת מצפה ומקוה תמיד ומתפלל על זה שהשלימות ממלכות שמים כביכול ית' יהיה נגמר דוקא ע"י עבודות וזה הציפוי שמצפה השי"ת ומתפלל. כל עוד שלא נגמר עדיין זה השלימות, זאת נקרא מצד השי"ת סוכה וזהו דאיתא שם עד שהיה שלם עשה הקב"ה סוכה והתפלל בתוכה ואמר יהי רצון שאראה בבנין ביתי היינו שיהיה נגמר ע"י עבודת ישראל השלימות ממלכות שמים עד שיהיה קיימא סיהרא באשלמותא כמו שהיה באמת אח"כ בימי שלמה המלך וזאת השלימות ממלכות שמים הנגמר ע"י עבודת ישראל נקרא מצד השי"ת בנין ביתי וכמו שבאמת נגמר בימי שלמה בנין הבית וקודם אאע"ה בעוד שהיה נקרא שלם שמורה על שלימותו ית' מבלעדי עבודת הבריאה עשה אז הקב"ה סוכה והתפלל שיהיה נגמר כל השלימות דוקא ע"י עבודת הבריאה בעולם העשיה שיהיה הכרה באורו ית' גם בלי הסתלקות מכל וכל מעולם העשיה אמנם התחלת זה הבנין התחיל גבי אאע"ה שכל השלימות ממלכות שמים יהיה נגמר רק ע"י עבודת ישראל ואצלו היה ראשית חכמה יראת ה' וכדכתיב מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וזה נקרא ירושלים יראה שלם ורומז על צירוף שני השמות הוי' ואדני שבגמטריא סוכה כדאי' בזוה"ק (פנחס רנה:) והכי סליק סוכ"ה בחושבן הויה ואדני וכו'. וזה הוא הסוכה שמצד ישראל כי בזה העולם אי אפשר שיהיה נגמר בשלימות הכבוד ממלכות שמים כי אם עד שיהיה סיהרא באשלמותא וזאת יהיה נקרא בית וכל עוד שאין עדיין הסיהרא באשלמותא זה נקרא מצד ישראל סוכה שמתפללין תמיד שיהיה סיהרא באשלמותא ושיהיה בנין הבית כמו שהיה בימי שלמה כי על זה רומז מצות סוכה שישראל מצפים תמיד ומתפללים שיהיה נגמר על ידיהם כבוד מלכות שמים בשלימות עד שיהיה נקרא בית בב"א: