סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/מט
איתא בגמרא (יומא) למה הוא בא להוציא את הכף ואת המחתה וכו'. להבין מדוע איחר כ"כ בהוצחת כף ומחתה עד אחר שגמר כל עבודות של יום הכפורים ולא הוציא אותם מיד אחר שגמר עבודת הקטרת. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהחיבור מהכף והמחתה רומזים להחיבור וההתקשרות שיש להשי"ת כביכול עם הפעולות של ישראל לזה התעכב מלהוציאם עד אחר גמר כל עבודות היום כדי שישאר זה החיבור והתקשרות גם אח"כ על כל השנה גם בזמן שנקרא השי"ת האל הקדוש כי בכל השנה נקרא השי"ת האל הקדוש ובאלו העשרה ימים מראש השנה עד אחר יום הכפורים נקרא השי"ת המלך הקדוש מלך המשפט והוא כי ענין מלך מבואר בזוה"ק (עקב רעא:) ומלכא אימתי אקרי מלך כד רברבנוי אתיין לגביה עתירין מסתפקין בכל מה דאצטריכו בלא חסרונא כדין איהו מלך. מלך לתתא כד אילין מעטרין ליה לספיקא בעטרין קדישין וכו' היינו כי גבי האדם נקרא מלך מי שכל הבחירה הוא בידו וממילא מנושא על כל העם כענין מאמרם ז"ל על הנשיא שאין על גביו כי אם ה' אלהיו וגבי השי"ת הוא ענין מלוכה כד רברבנוי אתיין לגביה היינו בעת שמקשר עצמו עם הפעולות של ישראל ולזה התעכבו מלהוציא את הכף ומחתה עד אחר שגמר כל עבודות היום וזאת העכבה היתה זריעה על כל השנה שאחריה שיתקשר אורו ית' תמיד עם הפעולות של ישראל: