סוד ישרים (ליינר)/סוכות/עד
איתא בגמרא (סוכה נג.) בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא וכו' אמר כמה דמדלי טפי מרטב עלמא אמר ט"ו מעלות ואסקיה וכו'. היינו כי בתהום הניח השי"ת יקרות הגדול ביותר וכל השפעות טובות הנמשכים לפעמים בזה העולם נתעורר רק מלמסקי תהומא ובשעה שכרה דוד שיתין היינו כשחפץ לגלות את גודל היקרות המונח בתהום לזה היה צריך להיות מקודם כמו שנאמר (שמואל ב ה) ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי וגו' ואת הפסחים ואת העורים שנואי נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבואו וגו' היינו כי נפש דוד רומז על העומק הפנימי כדאיתא בזוה"ק (וירא קא) מאי נפש דא נפש דוד כי כל עסקו היה לגלות העומק יקר הגנוז בתהום לזה אמר הסירו את העורים ואת הפסחים היינו שצריכין להסיר מקודם כל המסכים המבדילים והמסתירים כי עורים היינו שאין להם ראיה ופסחים היינו שאין להם קפיצין מדרגא לדרגא וזהו ג"כ ענין שלילת הראיה כי ראיה והליכה יש להם שייכות אהדדי כמו שמצינו בגמ' (ברכות מג) פסיעה גסה נוטלת אחת מחמש מאות מאור עיניו של אדם: