סוד ישרים (ליינר)/סוכות/נז
איתא בגמרא (סוכה נא.) מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו וכו' על ט"ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהלים וכו'. ובזוה"ק (תולדות קמב:) ת"ח שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני כמה שירין ותושבחן אמר דוד מלכא קמי קב"ה וכלא בגין לאתקנא דרגיה ולמעבד ליה שמא כד"א ויעש דוד שם ושירתא דא אמר כד חמא עובדא דיעקב. ר"א אמר יעקב אמר שירתא דא בשעתא דאמר לי' אבוי גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא כדין דהוה יעקב בעאקו סגי דדחיל דאבוי ידע ליה ואשתמודע קמיה וכו' כדין אמר אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה דא הוא דרגא דעשו שריא ביה דאיהו שפת שקר מהו שפת שקר בשעתא דאייתי ההוא חויא לווטין על עלמא וכו': באור הענין כי דרגא דדוד מלכא היא הצמיחה מכל העבודות וזהו שאמרו ז"ל בגמרא (שם) ט"ו שיר המעלות אמר דוד למסקי תהומא וכדמתרגם יונתן שירא דאתאמר על מסיקין דתהומא כי דוד המלך הוא מדת מלכות שמים כמאמר דוד מלך ישראל חי וקיים ומדתו כולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הנקרא מלכות שבמלכות שעל זה הדרגא האחרונה רומזת הארץ שאין עוד דרגא למטה הימנה להשפיע שמה וכל פעולתה הוא רק באור חוזר היינו לצמוח בחזרה למעלה וזהו מדת דוד המלך למסקי תהומא ולהצמיח בחזרה את כל הזריעות מהצמצומים של יצחק אבינו כי גבי יצחק היה כל עסק עבודתו לזרוע תמיד כדכתיב ויזרע יצחק וגו' וביארו ז"ל במדרש רבה (שיר) יצחק שנא את הניר היינו שמדת יצחק הוא להעמיק את הזריעה ביותר על ידי צמצומיו כי אמר שכל מה שזורע האדם יותר בעומק יעלה מזה צמיחה ביתר שאת ויען שמדת דוד המלך הוא להעלות הצמיחה מכל הזריעות של יצחק לזה היה אומר ט"ו שיר המעלות למסקי תהומא ויעקב אבינו נמי היה אומרם כמאמרם ז"ל על הפסוק יאמר נא ישראל ישראל סבא וזה היה אומר בשעת המלחמה שהיה לו עם השר של עשו וענין מלחמה עם מלאך הוא שהמנצח מכליל את המנוצח בקרבו ומקיף אותו כמו שמצינו בהמלחמה שהיה לשלמה המלך עם אשמדאי (גטין סח.) אותיב חד גפא ברקיע וחד גפא בארעא רמזו בזה שיש בכחו להגביה א"ע עד לרקיע ולחזור להרכין עצמו בצמצומיו עד לארץ. ומזה מוכח שהוא מקיף אותו לגמרי וכוללו בקרבו ולזה תמיד כשמתיצב קטרוג ח"ו על ישראל מעמיד השי"ת לעומת זה המקטרג כח הכולל ומקיף אותו כמו שמצינו אצל פרעה שהיה לו כח חזק לקטרג כדאיתא בזוה"ק (מקץ קצה) שהיה לו אחיזה בשם אלהים לזה העמיד השי"ת לעומתו את משה רבינו שהיה כלי פעולה לשם הויה וכאשר מנהיר האור משם הויה אזי נתבטלו כל אותן שאחיזתן הוא רק בשם אלהים וכדאיתא בזוה"ק (משפטים ק.) כמה אלהים יסלקון אודנין וכולם כדונג נמסו כדכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וכן היה כאן גבי יעקב אבינו בעת שעשו היה מקטרגו על הברכות היה יעקב אבינו אומר שיר המעלות וכדמתרגם יונתן שירתא דאתאמר על מסיקין דתהומא היינו שיתגלה מפורש בעולם אשר עשו נכלל בו והוא המקיף וכולל אותו וזהו דאיתא (שם) בזוה"ק יעקב אמר שירתא דא בשעתא דאמר ליה אביו גשה נא וכו' כדין אמר שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה דא הוא דרגיה דעשו דאיהו שפת שקר וכו' היינו כי יצחק אבינו היה חפץ לברך את עשו יען שמדתו היה תמיד לזרוע בעומק כל מה דאפשר לזה היה אומר אם יעלה ויצמיח מזאת הזריעה העמוקה והרחוקה הנמצא בעשו אזי תהיה הצמיחה יקרה מאד ביותר לכן היה יעקב אבינו לבש את עצמו בבגדי החמודות שהיה לעשו מאדם הראשון להורות שהוא הכולל את עשו בקרבו ומקיף אותו כי ענין הבגדים של אדם הראשון הם כמבואר בזוה"ק (בראשית לו:) בקדמיתא הוו כתנות אור דהוו משתמשין בהו בעלאין דלעילא בגין דמלאכי עלאין הוו אתיין לאתהנא מההוא נהורא הה"ד ותחסרהו מעט מאלהים וגו' והשתא דחבו כתנות עור דעור אתהני מנייהו ולא נפשא וכו' היינו שקודם החטא היה כתנות עור באל"ף להורות שהגוף שלו בהיר באור צח ומצוחצח עד שהיה ניכר מפורש בהגוף שהוא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא כי הגוף היה מאיר ממש כמו הנשמה שיש בה הכרה שהוא מנפיחת הקב"ה מויפח באפיו נשמת חיים ככה ממש היה מנהיר גם בהגוף שהוא יציר כפיו של הקב"ה ואחר החטא נסתלק ממנו זה הלבוש צח ומצוחצח הבהיר. והלביש אותו השי"ת בכתנות עור בע' וכמבואר שם שהיו לבושין דטופרא להורות שנסתר האור מגשם הגוף לגמרי ונשאר בחשך ממש כמו דומם. כי טופרא הוא מותרות בלי אור. וזהו שכתב הזוה"ק מאי שפת שקר בשעתא דאייתי ההוא חויא לווטין על עלמא וכו' היינו כי ע"י הסתת הנחש נעשה לאדה"ר מסבת החטא בגדים דטופרא וכמבואר בזוה"ק (שלח קעה.) בגד בוגדים בגדו היינו שע"י הבגידה הראשונה של א"ה נתלבש בבגד כזה שנתגשם הגוף לדומם ממש עד שמוכרחים לכסות אותו ועל שם זאת הבגידה הראשונה נקראו כל המלבושים בגדים. ומחמת זה נמשך לעשו תקיפות לקטרג על יעקב כי הוא אמר מאחר שרצונו ית' העמיד בעולם הסתר כזה שהגוף יתגשם כמו דומם בלא אור א"כ יש נמי להחשך וההסתר של הגוף הגשמי גם כן מקום אצל השי"ת שכל מה שחשק לפעול בחשך בלי אור הבחירה הוא נמי רצונו ית' ולכן לבש יעקב אבינו אלו הבגדים של אדם הראשון ואמר ה' הצילה נפשי משפת שקר. כי מלת שפת הוא מלשון שפה. ושפה הוא הגמר והסוף גבי כל הדברים. וזה הגמר נקרא שפת. ובהגמר והסוף אחר כל הבירורין. יפול זה השפת שקר לגמרי כי זה השפת הוא לגמרי חשך. ולעת עתה נמשך מזה השפת שקר כל התקיפות לעשו. כי עשו אמר מה שהוא בלי בחירה הוא בטח רצונו ית'. לזה הראה יעקב אבינו בלבישת הבגדי חמודות של עשו. שעיקר תכלית המכוון מרצונו ית' שמהווה לעת עתה בעולם זה השפת שקר. נכלל בו כי כל המכוון מהשי"ת שברא זה ההסתר והחשך הוא רק כדי שיעקב אבינו יברר אותו ויראה שגם מזה ההסתר והחשך עולה כבוד שמים נמצא שיעקב אבינו כולל ומקיף זה החשך הנקרא שפת שקר. כי כאשר יהיה מסקי תהומא אזי יהיו רואין מפורש כדכתיב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה היינו שכל תכלית המכוון מרצונו ית' שהציב זה השפת שקר בעולם הוא רק למען שיתגדל מאבודו הכ"ש ויכניס הכ"ש בקרב ישראל אבל השפת שקר בעצמו יתבטל לגמרי. נמצא שעיקר תכלית המכוון מקיום הויית השפת שקר הוא רק הכבוד שמים הצריך לצאת ממנו. וזה הכ"ש נכלל ביעקב אבינו כי הכ"ש הנמצא בזה השפת שקר יהיה נשאר בקרב ישראל. ואמר עוד מלשון רמיה היינו כי באמת לא היה נמצא ביעקב אבינו שום לשון רמיה בזה שהיה אומר אנכי עשו בכורך. כיון שכל עיקר תכלית המכוון מרצונו ית' שברא את עשו הוא רק כדי שיצא ממנו כבוד שמים ויתפשט בקרב ישראל. ועשו בעצמו יתבטל בתפיסתו. נמצא שיעקב אבינו מקיף וכולל אותו בקרבו. לזה היה אומר באמת לאמיתו אנכי עשו בכורך כי עיקר הקוטב ממרכז הנקודה שעליה מסובב כל הקיום מהויות עשו נכלל בו וכדי לברר זאת בזה העולם שיתגלה לעיני כל היה אומר יעקב אבינו אז שיר המעלות כדי למסקי תהומא היינו שיעלה ויצמח הצמיחה מהתהום כלומר שיתגלה גם עכשיו מזה הבירור האחרון שיהיה לעתיד כי לעתיד יתגלה מפורש שכל אלו הלבושים הגסים והחשוכים שהציב אותם השי"ת בזה העולם הוא עיקר תכלית המכוון כדי שיעלה מהם כבוד שמים ויתפשט בקרב ישראל והלבושים בעצמם יפלו ויאבדו לגמרי ואז יהיה ניכר מפורש שישראל המה הכוללים לכל אותן הלבושים שכל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה כדי שהרשע יאבד ויתבטל ועל ידי זה יתפשט ויתרחב הכ"ש ביתר שאת וביתר עז אל תוך ישראל נמצא כאשר יהיה מסקי תהומא אז יהיה הכרה מפורשת בעולם שיעקב אבינו הוא המקיף וכולל את עשו ועל ידי זה היה יכול שפיר לנצח את עשו כי נתברר שקיבל את הברכות מיצחק אבינו בדין ובמשפט וזה היה הענין שיר המעלות למסקי תהומא גבי יעקב אבינו. וענין שיר המעלות למסקי תהומא שהיה אומר דוד המלך זה היה כדי שכל פרט נפש מישראל יהיה כלי גמורה להיות מקיף וכולל בקרבו כל המקטריגים המעיקים לישראל: