ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וגו'. איתא בזוה"ק (צו לא:) הני שבע קלין תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא והשתא לא תליין אלא בעובדא וכו' ולהבין זאת הלא מקודם הם כל העבודות ואחר שנגמרו בשלימות גבי האדם ומאסף אותם הביתה אזי נקרא זמן אסיפה כדכתיב חג האסיף ומה זה דאיתא שם שמקודם בשאר יומי שתא תליין במלה והשתא לא תליין אלא בעובדא אכן זה הוא כענין שמצינו בזוה"ק (אמור צד:) אי הכי אמאי אקרון ששת ימי חול אמאי חול וכו' היינו כי לכאורה הם ימי החול יותר במעלה מיום שבת כי בימי החול יכול האדם בפעולת עבודתו להוציא יקר מזולל משא"כ בשבת שהוא רק שב ואל תעשה ומבאר שם אשר באמת היא השביתה של שבת יותר במעלה מהפעולות של ימי החול כי כל הפעולות מימי החול אינם נקבעים גבי האדם רק ע"י השביתה של שבת ואז הוא באמת עיקר הקנין של אדם בכל הפעולות שלו כי עיקר הקנין משיג האדם בכל פעולותיו רק בעת שנקבעים אצלו אכן יכול האדם אז לחשוב מחמת אותו הקביעות כי כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ע"כ נצטוה אז האדם לצמצם א"ע מכל הפעולות ולשבות לגמרי וע"י זה הצמצום בעצמו משיג האדם באמת כל הקנין בהפעולות של ימי החול וכך הוא הגמר והקביעות מהפעולות של כל השנה גבי האדם בזמן האסיפה לזה נקרא חג האסיף שבו משיג האדם עיקר הקנין ועל זה איתא שם והשתא לא תליין אלא בעובדא כי קודם שהשיג האדם קנין גמור בעבודות שלו היה נקרא הכל במלולא אולם בזמן אסיפה שמשיג בו האדם קנין גמור בפעולות העבודות שלו מכל השנה אזי נקרא זה הזמן בעובדא וזהו נמי דאיתא בזוה"ק (פנחס רנד.) ישראל ידעי למיצד צידא טבא רבא ויקירא מאי עבדי מפקי מתחות גדפהא דאומאה ההוא צפירא בלחישו דפומא וכו' מיד נטלי לה ישראל בההוא קשירא וכו' ואיהו מצפצפא בהדייהו וכו' ומצפצפן לגבה וכו' נפקת ופרחת לגבייהו וכו' היינו כי בשבועות אז מנהיר השי"ת כל העבודות בתפיסת ישראל וזהו דאיתא שם מיד נטלי לה ישראל בההוא קשורא וכו' אכן נשאר תמיד אור מה שאין עוד בתפיסת ישראל להשיגו כי כך הציב השי"ת במכוון למען שיכיר האדם מה בין לי ולך ומחמת זה שאין יכול האדם להשיג את כל האור נשאר בלבו תשוקה נפלאה וגודל געגועים שיאיר לו השי"ת יותר וזהו דאיתא שם ומצפצפין לגבה וכו' וזאת התשוקה של ישראל נוגע בתשוקת רצונו ית' שמשתוקק נמי תמיד להופיע יותר אור לתפיסת ישראל עד שנפקת ופרחת לגבייהו וכו' היינו שמלמד השי"ת עצה לישראל שיהיה בכחם לקבל גם אור יותר שהוא למעלה הרבה מתפיסתם ע"י שיעשה מזאת התשוקה מצוה בעובדא ותשוקת הרצון עליון מכביכול ית' שמשתוקק נמי תמיד להופיע יותר אור לישראל יהיה מקיף זאת העובדא בבחינת אור מקיף: