סדר תפילות הפלשים/תפילת הקורבן
(אחרי הפשיטם את הבהמה ירימו את החלב וישליכו אותו על האש אשר על המזבח והיה בעלות הלהב השמימה יענה כל העם קול אחד לאמור:)
קורבן הבל רצית כן רצה אותנו.
קורבן אלעזר רצית כן רצה אותנו.
תפילת דוד שמעת כן שמע אלינו.
כהונת אהרן [רצית כן רצה אותנו].
לך יקריבו קורבן ולך נאווה תהילה כי תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים זבחו זבחי צדק זבחי ריח ניחוח אסובבה את מזבחך להשמיע בקול תודה.
יַרַרַא כִוַיְנַאלִי יְוִינַא יַאבַאיַ כִוַיְנַאלִי יְוִינַא[1].
ה' בצלך הסתירנו אבינו בצלך הסתירנו.
קורבן צדיק יעלה לרצון וריחו יערף את פני עליון קורבן עבד אלוהים הקורבן תשועה הקורבן נר הקורבן יסלח לחוטאים הקורבן יכפר עוונות הקורבן תמים ואין בו מום.
אהרן הכהן בקורבן ומשה נבא אל ישראל [בקורבן] ה' שעה אל קורבן הבל וישמע לתפילת דוד [בקורבן].
מַלַכַתִי אַבֵל מַשְׂוַאעְתְ סְנַא מַלַכַתִי דַאוִית צַלּוֹת סְנַא נַאיְמַשְוֹאעְת.
כי ראה ה' את קורבן הבל ואת תפילת דוד.
אַנְכְלְו יַנְתַא אַבֵיל מַשְׂוַאעְת סְנַא שַמְרְוֵי יַנְתַא דַאוִית צַלּוֹת.
רצה קורבננו כקורבן הבל העלה תפילתנו כתפילת דוד הקורבן תשועת שלום הקורבן לה'.
יְן גַנִי אַרשַאנִי יַדַרַא אַרַשַנְגְיַא מַשְׂוַאעְת גַנִי אַרשַאנִי.
כי טוב עשות קורבן [והוא] אוצר חיים.
שַרְוִ[??][2]נַי גַן אַקְוַגַיְנִי יְנְכְרַא דַגְלִי.
שַבַנַוְרָא מַנַאגַדַ אַקְוַכֵי סֵיז יְנְכְרַאז גְוַלְשַגְוַא.
הקורבן עלה אל אלוהים.
שַמְר בֵיוַא וַאנַכוּ אַבַא אַבֵילְסַ נִימַשְׂוַאעְת.
ויקריבו הכהנים קורבן שלמים חוק לאלוהים.
אְן וַגַן שַבַנַאן אַרוֹן כְוִרַא כַאהִנַתַאןַ.
הקורבן הזה לפני עליון.
נִידַאבְלִי שַבַא דַבְתַרִי וַאנַאלִי.
הקורבן הזה עץ חיים בגן (עדן).
שַרַ כִירַא כַרְשַכוּןַ מַעַאזַא שַׂנַאי כֵירַנְגְיַשִי
קורבן צדיקים יאיר כשמש.
כְיַארַא סַנַא אְנְתַלַכוּ צַאדְקַאן נִימַשְׂוַאעְת.
וזבחיי וקורבנותיי ריח ניחוח לה'.
וכל חלב וכל קורבן יניפו לפני ה' וירצה מנחותיכם.
נִידַבְלִי שַבַא דַבְתַרִי וַאנַאלִי.
וקורבנותיו בשבת אני ה'.
יְסַנַא יְוַ סַנְבַת מַאחְיַאוִי.
וירא ה' אל אברם ויעש שם קורבן.
אַבְרְהַאם שַבַוֹו יַדַרַא מַשְׂוַאעְת.
ויזבח דוד זבחי שלמים.
דַאוִית גַן שַבַוַ יַדַרַא מַשְׂוַאעְת.
יגדל הקורבן ולא יקטן.
שוּגְוַלַא יְוְנִי מַשְׂוַאעְת.
זבחי כבוד יהללוני.
יְתְחַתַאיְוַ אַבַא אַבֵיל נִימַשְׂוַאעְת.
אספו לו חסידיו מקריבי קורבנות כמשפט
הקריבו לי בני ישראל זבחים וקורבנות בבית ה'.
הקריבו לי בני אהרן זבחים וקורבנות בבית ה'.
שַבַנַא יְוַ אַרוֹן כְוִרַא כַאהִנַתַ מוּסֵי כְוִרַא נַבִיַאתַאןַ.
כפר נפש עשר לבעליו.
סְיַאסַ בְנְדַא אַקְדַוַא נַאשַסַכְוַאנְגַא.
אְסְרַאֵילְסַ כְורַאן בוּרַאכֵיז יְדַלוּ.
אְסְרַאֵיל כְוִרַא כְבִרַאוַ בוּרַאכֵיז טְוְשַנַאוַ.
[אז תחפץ] עולה וכליל אז יעלו על מזבחיך פרים[3].
הערות שוליים
עריכה- ^ הפסוקים המנוקדים בתפילה הזאת מחוברים הם בלשון אגאווית המיוחדת לפלשים היא הלשון אשר ידברו בביתם ובעת אשר יחפצו להסתיר דבריהם לפני הכושים המדברים אמהרית. מרב כובד הלשון ההיא נלחצתי להניח המילים כמו שהם ולא העתקתי לעברית כי אם את הפסוק הזה לבדו אשר אין ספק במובנו. - הערה של יוסף הלוי
- ^ שתי אותיות נשמטו בחוברת שהוקלדה
- ^ הערה של יוסף הלוי: הסופר הוסיף עוד כדברים האלה: אנא ה' אלוהי הכהנים והנביאים שמרני והצילני מעצת בשר ודם אני עבדך זרובבל לכתוב אותו בשמים ובירושלים עם אברהם יצחק ויעקב לעולמי עולמים אמן ואמן כן יהי רצון.