סדר עולם רבא פרק י

<< · סדר עולם רבא · פרק י · >>

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל וגו', אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי וגו', בעבר הירדן בארץ מואב וגו' (דברים א), מאחד בשבט ועד ששה באדר, שלשים וששה יום, פירש משה רבינו את כל התורה כולה, בששה בו ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות (דברים לא יד), בשבעה באדר וילך משה וידבר וגו', ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (דברים ל"א ב'), שאין תלמוד לומר היום, ומה תלמוד לומר היום, מלמד שבשבעה באדר נולד משה ובשבעה באדר מת, שנאמר וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה', ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו וגו', ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה (דברים לד), ויהי אחרי מות משה עבד ה' וגו', משה עבדי מת ועתה קום עבר וגו', ויצו יהושע את שטרי העם לאמר, עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר ה' אלהיכם נתן לכם לרשתה (יהושע א), והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו (יהושע ד יט), צא מהן שלשים ושלשה יום למפרע, ואתה למד שבשבעה באדר מת משה רבינו. שלשה פרנסים טובים עמדו להן לישראל, ואלו הן משה ואהרן ומרים, ושלש מתנות טובות ניתנו על ידיהם, ואלו הן באר ועמוד ענן והמן, מן בזכות משה, עמוד ענן בזכות אהרן, באר בזכות מרים, מתה מרים, נסתלקה הבאר, וחזרה להן לישראל בזכות משה ואהרן, מת אהרן, נסתלק עמוד הענן, וחזר להן בזכות משה, מת משה נסתלקו שלשתן, ולא חזרו, שנאמר ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד (זכריה יא ח), וכי בירח אחד מתו, והלא בשנה אחת מתו, מתה מרים בעשרה בניסן, ואהרן באחד באב, ומשה רבינו בשבעה באדר, אלא יום שמת משה, נסתלקו שלשתן ולא חזרו. מן המן שלקטו בשבעה באדר היו אוכלין עד ששה עשר בניסן, שנאמר וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא (יהושע ה יב), מה תלמוד לומר ובני ישראל אכלו את המן וגו' עד באם אל ארץ נושבת (שמות טז לה), יום שמת משה אותו היום פסק המן מלירד, עד באם אל קצה ארץ כנען (שמות ט"ז ל"ה), אותו היום כלה המן שבידם, הרי ארבעים שנה חסר שלשים יום, ושלשים יום שהיו אוכלין עוגה שהוציאו בידם ממצרים, שהיה יפה להן כמן. סליק פרקא ובבא קמא.