סדר הדורות - רב יהודה

סדר הדורות - אות י

רב יהודהעריכה

רב יהודה (סתם) בר יחזקאל (הליכות עולם).

א) כתב הדורות עולם והשלשלת הקבלה (ל"ד, ס"ח) והיוחסין [בסדר הקבלה עם הגהות הרמ"א], שהיה לראש בנהרדדעא אחר שמואל. עוד ביוחסין [בסדר האמוראים דור ב'], דמשמע סוף פרק חבית (שבת קמח א) ובפרק עשרה יוחסין (קידושין ע א) ובערבי פסחים (פסחים קד א) שהיה ראש בפומבדיתא, וכפירש"י ותוס' בגיטין (ס, ב) ורש"י בחולין (נז, א) ונדה (כ, ב). ושם (סז, ב), התקין בפומבדיתא. וכן מוכח בחולין (קי, א), עיין רמי בר תמרי. והוא סבא דפומבדיתא (ע"ש). היה לראש ד' אלפים י' (ושלשלת הקבלה ס"ח א', ד"א י"ד). ומת רב יהודה וחזרו ב' הישיבות לרב הונא (ע"ש). ורב שרירא גאון כתב, בתר שמואל מלך רב הונא וחי רב יהודה אחריו ב' שנים, וכ"כ התוס' (עיין רב הונא מ"ש שם ומי גדול רב הונא או רב יהודה). ונולד יום שמת רבי, פרק עשרה יוחסין. (קידושין עב ב). והיה תלמיד רב, ואחר מיתת רב למד משמואל. רש"י סוכה (ט, א) ורשב"ם ר"פ מי שמת, ועיין רש"י עבודה זרה (טז, ב):

ב) שמואל קרא אותו שיננא ברכות (לו א), שיננא כוותך מסתברא ואמר שם אע"ג דקלסיה שמואל הלכה כשמואל. וכ"ה בעירובין (כ"ח ב') שבת (ז' א', קנ"ב א') ראש השנה (כ"ד ב') חגיגה (ט"ו ב'). בעירובין (נ"ד א'), שיננא פתח פיך קרי כו' שיננא חטוף ואכול דהאי עלמא דמיא לבי הלולא. כתובות (י"ד א', נ"ג א') קדושין (ל"ב א') גיטין (ע"ח ב') זבחים (פ' ב'), ע"ל. ב"ק (י"ד סוף ע"א, ט"ו ב', ל"ו ב') ב"ב (קל"ג ב') עבודה זרה (מ"ג ב') נדה (י"ג א', י"ז א'). א"ל רב שמואל בר יהודה שיננא אמרת לן משמיה דשמואל, כתובות (י"ב ב'). פי' הערוך שיננא מחודד מלשון חץ שנון, ויש אומרים בעל שיניים גדולים. והוכיח את שמואל וא"ל אוטם אזנו מזעקת דל. וא"ל שמואל שיננא רישך בקרירי ורישא דרישך הוא מר עוקבא בחמימי (עיין מר עוקבא), שבת (נ"ה א'), ופירשו הגאונים (מובא בתוס' ב"ב (י' ב') ובערוך ערך נגד) שראה את שמואל יושב למטה ממדרגת רב יהודה תלמידו לפי שהוכיחו כנ"ל, לזה אמר עולם הפוך ראיתי (ע"ל יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי). שמואל אמר עליו אין זה ילוד אשה נדה (י"ג א'). ולא היה מפסיק מדברי תורה לתפלה כר' שמעון בן יוחאי ואמר כגון אנו אין מפסיקין. והיה מתפלל מל' יום לל' יום, פירש"י שהיה מהדר הלמוד כל ל' יום, ראש השנה (ל"ה א'), עיין ר' חייא בר אבא. ולא הלך ד' אמות בקומה זקופה. בפ"א דחולין (י"ח ב'), א"ר יוסף בר חייא (ע"ש) אנא מרב יהודה גמירנא דאפילו ספיקי דגברי גרס, דא"ר יהודה א"ר ירמיה בר אבא ספק משמיה דרב ספק משמיה דשמואל, ובכורות (ל"ו ב'). בחלק (סנהדרין ק"ו ב') וברכות (כ' א'), ת"ש בעיי בעא דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ואמר רבא גבורתא למבעי בעיי והא בשני דרב יהודה כלהו תנויי הוי בניזקין ואנן קמתנינן ד' סדרים ואילו רב יהודה כד הוה מטי האשה שכובשת ירק בקדירה כו' אמר הויות דרב ושמואל קחזינן, ואנן מתנינן תליסר מתיבתא ואלו ר' יהודה כד שליף מסאניה אתא מטרא ואנן מצערין נפשין ולית דמשגח בן, אלא רחמנא ליבא בעי. (ובתענית (כ"ד ב'), רב כהנא בריה דרב נחוני שמעיין שלף ליה חד מסאניה ואתא מטרא ורצה למשלף סנדל השני וא"ל אליהו אי שלפת אחרינא אמר הקב"ה אחריב עולמי):

ג)

במועד קטן (י"ז א'), ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה אמר רב יהודה היכי נעביד נשמתיה צריכי ליה רבנן (דאתריה דהוי רבהון) לא נשמתיה קמחלל שמיה דשמיא. אמר לרבה בר בר חנה מידי שמיע לך בהא, א"ל הכי א"ר יוחנן אם הרב דומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו כו' שמתיה רב יהודה לסוף אחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא גם ההוא צורבא מרבנן כדחזייה רב יהודה אחיך א"ל לא מסתייע דשמתית לי וקמחייכת בי, א"ל לא בדידך קמחייכנא אלא דכי אזילנא לעלמא דאתי בדיחנא דעתאי דאפילו גברא רבה כוותך לא חניפי ליה נח נפשיה דר' יהודה אתא לבי מדרשא א"ל שרו לי אמרו לו גברא רבה דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך זיל גבי ר' יהודה נשיאה (ע"ש) דלישרי לך אזל לגביה אמר לר' אמי פוק עיין בדיניה כו' סבר למשרי ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר מה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה ג' שנים, יהודה חבירנו על אחת כמה וכמה, א"ר זירא מאי דקמן דאתא ליה סבא לבית המדרש דהא כמה שנין לא אתא שמע מינה לא בעי משרא ליה, לא שרי ליה (ע"ש):

ערך זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה