הן אלה קצות דרכי אשר צויתי ואשר דברתי לי לעצמי להנאתי ולטובתי בנפשי ומאודי, וה' יגמור בעדי, ועתה אוסיף שנית ידי, וטעם זקנים אקח אבותינו ואבות אבותינו לצוות את בני ביתי, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות הבאים אחרי מיוצאי חלצי להניח ברכה אחרי, ואלה יעמדו על הברכה, את הברכה אשר ישמעו בנים מוסר אב וילמדו ליראה את ה' כל הימים, ועדותי זו אלמדם. ועטרות להם אענדם. והיה כי יאמרו אלי בני, מה העבודה הזאת להם. זאת אשיב אל לבם, שררה אני נותן להם. כי צדיק מושל ביראת אלקים, הרבה שלוחים למקום, והאבות הן הן שלוחיו הן הן שותפיו, ואב לבנים יודיע את אמיתו, אמיתה של תורה חבלי נחלתו. מחיה חיים עשיתי שליחותו. ובה' בטחתי לא אמעד. זאת מנוחתי עדי עד.