נתיב חיים/אורח חיים/תרלט
(מ"א ס"ק ז') ולמד כן מדאמרינן נ"ב ואני תמה לדבריו מה אתא הרא"ש לאפלוגי על מהר"ם אטו המהר"ם לא מודה דמדינא בפירות בעי קבא אך שהוא החמיר כמו רשב"ג בשני כותבות ואם כן מה זה שכ' הרא"ש ומיהו נראה דמוכח מהתם דאפי' אי פירי בעי סוכה וכו' היאך פסק התם דאין רשאי להחמיר אם לא בשקובע סעודתו עליו:
(שם וצ"ע) דהא לעיל מינה נ"ב גם מה שכ' הרא"ש ואשמועינן דקבע דידהו אינו מכוון לפי פירושו ע"כ נראה דה"פ דאפי' אי פירי בעי סוכה היינו כשקובע עצמו לאכילת פירות רצונו דאפי' למ"ד פירי בעי סוכה כשאוכל כשיעור היינו כשקובע עצמו ובכה"ג החמיר רבן שב"ג אפי' בשתי כותבות היינו מפני שאכלם דרך קביעות דאי לא תימא הכי אלא רשב"ג דרך עראי אכל דומי' דטעימת תבשיל קשה על תנא דמתני' דלא הוה לי' להביא מעשה דר"י בן זכאי אך מעשה דר"ג ונשמע משם דאפילו שתי כותבות שהוא פחות מכביצה יאכל דרך עראי החמיר בה ר"ג לכ"ש תבשיל אע"כ צ"ל דהני תרי מעסיס אינם דומיא בעובדא דריב"ז אשמועינן דהחמיר אף שאוכל דרך עראי ובפירות אשמועינן דהחמיר ר"ג אם אוכל פחות מכשיעור דרך קביעות וזהו שכ' הרא"ש ואשמועינן דקבע דידהו הוי כאכילת עראי דפת משום הכי החמיר אבל באכילת עראי דפירות ליכא מאן דאסר: