נתיב חיים/אורח חיים/תקכז
(מ"א ס"ק א') ואם קבל עליו וכו' נ"ב ואני אומר שמותר גם הט"ז מביא בשם הראב"ן דשרי לערב כ"ז שהציבור לא התפללו תפלת י"ט והוא בראב"ן סי' קס"ח ובאמת מהראב"ן אין ראיה דהוא מסיק שם דאפי' בשבת היחיד אין נגרר אחר הציבור כ"ז שלא התפללו תפילת שבת ע"ש. אבל אנן פסקינן דבשבת אסור ליחיד לעשות מלאכה כשהתפללו ברכו מ"מ נראה לי דאין דומה לשבת. דבשבת היו תוקעין שש תקיעות וברכו הוא במקום תקיעה ששית אבל בעי"ט לא היו תוקעין דכן מוכח בפ"ה דסוכה דקחשיב מ"ח תקיעות בשבת בתוך החג ואי בי"ט נמי היו תוקעין אם כן מצינו מ"ח תקיעות כל שנה ושנה בעי"ט האחרון ע"כ נראה לפסוק דאחר שהתחילו הציבור ברכו יכול עדיין היחיד לעשות ערובי תבשילין:
(סק"ג במ"א) משמע דמליח נ"ב ואפרש שיחתו מדקתני במתניתין ועושה תבשיל מעי"ט לאפוקי דג מליח משא"כ כבוש צלי וקולייס האספנין הדחתן זהו בשולן וחייב עליו בשבת כל הני נכללין בתבשיל. ואפשר עוד לומר דלחומר' בלחוד הוא דאמרי' מליח כרותח דצלי ולא לקול' כדאשכחן ממליחת כבד דאין תקנה לבשלה כ"א אחר צלי ש"מ דלקילא לא אמרי' כרותח דצלי: