נתיב חיים/אורח חיים/תקיד
(בט"ז ס"ק ה') וצ"ע מאי שנא וכו' נ"ב ולק"מ דוודאי לא לחנם לוקח עץ דולק מצד זה ומנוחה בצד זה. אי משום שבצד זה יקדיח הקדירה מרוב אש או בצד שני ליכא עצים כדי צרכו לבשל הקדירה ואין לו אש אחר נמצא צריך לאוכל נפש וכיבוי לצורך אוכל נפש מותר כמו הבערה אבל פתילה דולקת ליכא בי' אוכל נפש:
(מ"א ס"ק ז') דאל"כ לא הוי קשה נ"ב ואין לומר דה"פ וקייל"ן כרבנן דגרם כיבוי מותר כשיש פסידא אם כן במקום דליכא פסידא אינו אסור אלא מדרבנן אם כן אמאי קתני בברייתא המסתפק ממנו חייב. דע"כ צ"ל אף לדברי הרא"ש דהא דקא חייב היינו מכת מרדות כמ"ש התוס' דנראה ומחזי ככיבוי דאלת"ה מאי האי דקאמר וקיי"לן כרבנן אפילו לר"י נמי דאסיק בפ' כ"כ דלא אוסר ר"י גרם כיבוי מדאורייתא דכתי' לא תעשה כל מלאכה וזה אינו עושה ע"ש. אלא דראיה זו יש לדחות שמצינו למימר דהרא"ש דכת' וקיי"לן כרבנן אינו אלא כמעתיק לשון התו' אבל הוא בעצמו ס"ל חייב דקתני בברייתא מדאורייתא הוא ולדידיה אפילו קייל"ן כר"י נמי קשה אלא דלפי"ז מאי קא סותר פי' תוספות מהא דשפופרת שאינו מכחיש אור הנר התם טעמא משום גרם כיבוי דהא התם ליכא פסידא והתם לא קתני חייב אלא ש"מ דס"ל להרא"ש אנן דקיי"לן כרבנן גרם כיבוי אפילו בלא מקום פסידא: