נתיב חיים/אורח חיים/תמב
(מ"א ס"ק א') כיון שהתחיל להחמיץ לכן ישרף נ"ב ר"ל דישרוף אח"כ כשנעשה חמץ וכמו שפסק הב"ח דחמץ גמור הנעשה בי"ט מבערו בי"ט ע' לקמן סימן תמ"ו מ"ש ססק"א. והרשב"א ס"ל כאידך פוסקים דאסרי לבער בי"ט מ"ה מוכרח לו' דלא פלוג רבנן:
(ט"ז. ס"ק א'.) וראיה לזה מדכתי נ"ב ונר' דיש לתקן לשון הטור דבודאי גבי תערובות כתב דוקא שאין לאו בתערובות משמע הא אסור' דאוריי' איכא. ומ"ש אלא איסור דרבנן נמשך על ולא חמץ נוקשה וא"ת אם מרבינן מכל א"כ נוקשה נמי נרבי לאיסור י"ל דמסתבר לאוקמי' אתערובו' לאיסור כיון דבלא"ה כשהוא בעין אסור מדאורייתא דחצי שיעור הוא:
(מ"א ס"ק י"ד) ומהתימ' על הטור נ"ב ולי לק"מ דהטור אוסר באכילה משום דאחשבי' אפי' למאן דלא ס"ל הך סברא מ"מ אסור באכילה מטעם שמא לא נחרכו יפה אבל מפני התערובות אזיל לשיטתיה דמסיק בס"ס תמ"ז דמותר לערב לכתחלה חמץ אדעת' דלשהותו וכ"פ בסי' תמ"ב בשיטת הרי"ף וזהו דעת הי"א שהביא הרא"ש אמנם פי' מ"א צריד לימוד היאך מוכח דאסור בהנאה מדלא קתני מותר באכילה ונראה דה"פ די"א הא' ס"ל דמורייס מותר באכיל' מטעם זה דחמץ' גמור ע"י תערובת מותר בהנא' וחירוך קודם זמנו אפי' בעין מותר בהנאה וחירוך ע"י תערובת מעלינן חד דרג' שמותר אפי' באכילה וחולק עליו דמוכח דאסור באכילה דא"כ הל"ל רבותא יותר חירוך קודם זמנו מותר באכילה ולפ"ז צדקו דברי הטור ונכון: