נתיב חיים/אורח חיים/שצח

(מ"א ס"ק ד') וצ"ע למה סתם. נ"ב וי"ל דהכא היינו טעמא דמצי אתי דרך היתר מראש א' מן הקשת לראש אחר ע"י בתים כיון דהיתר מובלע תוך הקשת כמ"ש התוס' דף כ"ה ד"ה פחות משא"כ בס"א שאין בתים אף על גב דהוי תוך אלפים ויכול לבוא לאמצעית מ"מ רחוקה החיצונית מן האמצעית שוב אלפים שאין יכול עוד לבוא שם לצאת חוץ לתחום:

(מ"א ס"ק י"ב) וצ"ע דסתם הטור נ"ב שגג בזה כי מי הגיד לו ממשמעות זו בשלמא היושבים באמצעית הקשת יכולים למדוד משני ראשי קשת ולהלן דמשני ראשי הקשת המה מעיר א' אלא שנראה כשני עיירות כיון שמובלע הוי כחד ואף יושבי האמצעית יכולין לבוא ע"י בתים לשני ראשי קשת דיינין להו כמו יושבי ראשי קשת לענין זה למדוד תחומין משם אבל ג' כפרים לא חשבינן להו כחד כיון דמובלע תחומין בשני דבשני עיירית לא חשבינן להו כחד אא"כ אינם רחוקים זו מזו יותר מקמ"א אמה והא דחשבינן בג' כפרים להיות שלשתן כאחד היינו טעמא דכל ב' כפרים הסמוכות זה לזה רשאין למדוד תחומין מכפר שני הימנית דחשבינן כחד דאמרינן מלי אויר שביניהן מכפר שלישי אם כן שאתה מתיר מכח מלי. תו לא יכול למדוד התחום מכפר צד שמאלו דהא אם יבא למדוד התחום מכפר צד שמאל מכח מה דאמרינן מלי מכח כפר ג' הימיני א"כ מפסיד התחום מכפר הימיני וצדקו דברי הטור שלא חילק: