נתיב חיים/אורח חיים/שיט
(ט"ז ס"ק א) ואגב אזכיר מה שקשה לי. נ"ב ולי לק"מ כיון דאם בירר ביד לאוצר חייב חטאת א"כ בו ביום ודאי ג"כ חייב חטאת כדפריך ר"ח לעולא וכי מותר לאפות בו ביום וכי מותר לבשל בו ביום ולפירש"י הא דמשני הא בקינון ותמחוי הא בנפה וכברה והיינו הך ברייתא פשיטא דקשה וכי מותר לאפות ודו"ק:
(ש"ע סעיף ח') אסור ליתן בה שמרים. נ"ב קשה דבש"ס מסיק אם שימר חייב חטאת וצ"ע:
(ט"ז סקי"א) דגם בסודר יש בו משום אוהל נ"ב ול"נ דבסודר לא שייך עשיית אוהל מדאמר רב שימי בשבת קל"ט ובלבד שלא יעשה גומא ולא קאמר ובלבד שלא יכסה כל הכלי כמו פרוונקא אפומא דכובא ש"מ דלא שייך אוהל בסודר על הכלי ופרוונק' שאני דרחב ביותר כמ"ש תוס'. א"נ כמ"ש הראב"ד והרשב"א דמחזי כמשמרת מ"ה צריך שינוי שלא יעשה גומא כעובדא דחול אבל משום איסור אוהל לא קפדינן בסודר. וכפיפה מצרית דקאמר ובלבד שלא יגביה מן הקרקע טפח היינו משום שינוי ולא מטעם אוהל וכמ"ש בש"ע סעיף יב. וכ"מ בהרא"ש בפ' המביא סי' יא דאוהל בלא מחיצות לא הוי אוהל וא"כ קשה מפרוונקא ונ"ל דשאני פרוונקא שהוא רחב ביותר וליכא למימר כיון דיש מחיצות לכובא הוי אוהל דא"כ תקשה לך אמאי מתיר להחזיר קדירה ע"ג כירה פ' כירה סי' ד' אצ"ל כיון דמחיצות מע"ש שרי ע"כ להלכה דלא שייך אוהל בכיסוי כלים:
(שם מ"א ס"ק א') יהיו מחולקים במציאוח. נ"ב פי' דהתרצן ס"ל דשל בית מנשיא לאו דוקא דאינשי טובא נמי הוי סחטי ליה בחול אלא דנקט חד מינייהו:
(שם) ולכן בשאר פירו' נ"ב ר"ל ומעתה יש לקיים דברי ב"י ואם נודע להו שבשום מקום סוחטין וכו' וזהו שסיים וא"כ הני אגסים וכו' אבל הרמ"א צ"ל דס"ל דהמקשן והתרצן מחולקים ופסק כחכמים דדוקא אותו מקום: