נתיב חיים/אורח חיים/שיא
(מ"א סקכ"א.) אבל בדף נ' בתוס' משמע. נ"ב לא ידעתי שום משמעות ואם כוונתו דאל"כ לא מקשי תוס' מידי על גירס' הערוך כקושי' מהרש"א י"ל התם אם כל גוף הפרי טמון בארץ מ"מ העלין מגולין והגומא כבר חפר ועומד משא"כ אם כולי טמון אסור לתחוב בכוש וכמו כן מה שמביא ראיה מהירושלמי עיינתי ולא מצאתי שם כ"א כשהעלין מגולין ודו"ק:
(ס"ק כב) לא קאי אלא אמעשר נ"ב וקשה דחדושי רשב"א כת' להדיא דאם נתכוין לזריעה אסו' ולשיטתו תקשה עליו מש"ס ערוך דף מ"ה חיטין שזרעו בקרקע מהו ללקוט ולאכול ועוד קשה דאם במתכוין לזריעה לשביעית ולמעשר חוששין דקתני הטומן משמע דווקא אם נתכוון להטמנה לחוד ולא לזריעה ואם בשבת נוטלין אפילו במתכוון לזריעה. א"כ ה"ל למתני בהדיא ונוטלין בשבת אפילו נתכוון לזריעה כמו שדייק תוס' ד"ה מקצת עליו מגולין ע"ש אולם דברי ב"י שרירין וקיימין דוקא לפת וצנונות אם נתכוון לזריעה אין נוטלין דרגילות הוא שמתוספין מן לחלוחית קרקע וא"כ נתגדלו ע"י כוונ' זריעה משא"כ בחטין עם שנתכוונו לזריעה ודו"ק: