נתיב חיים/אורח חיים/שא
(ש"ע סעיף ה) ואם יצא נ"ב רש"י לדעת המ"מ והרשב"א בחידושו:
(במ"א ס"ק כ"ד.) ולא מישתמיט כצ"ל. ונ"ב והא דאמר במהרה וממילא היינו חליצה בידים בלא התרת קשר:
(במ"א ס"ק ל"א.) ודלא כמ"ש הב"ח. נ"ב ולי נראה דהטור איירי בספוג שאינו מדובקין למכה אם לא ע"י כריכת המשיחה בהא מודה הרמב"ם דשרי אבל הרמב"ם איירי בענין שהמוך והספוג בלא"ה מדובקים על המכה ומש"ה אין החוט והמשיחה. חשובין אצלו:
(במ"א ס"ק מ"ה.) ומ"ש סי' ש"ג נ"ב קאי להקשות הא דאמר מהרי"ל אך לא יוציא' חוץ לעירוב משמע אפי' כשרוצה לתלותה בצואר בתו אף ע"ג דנקבו ולהוי כמו יחדה לכך:
(במ"א ס"ק נ"א.) כמ"ש הרא"ש פ' המביא סי' מ"ה דאי' בעירובין כצ"ל:
(במ"א ס"ק נ"ג) דאי אין. נ"ב עיין בספרי דף ל"א ע"ד מה שהשגתי עליו:
(במ"א ס"ק נ"ד) ורש"א. נ"ב דף צ"ו ע"ב ד"ה לא ס"ד ע"ש:
(במ"א ס"ק נ"ו.) ומ"מ ק'. נ"ב לק"מ דאדרבא פריך שפיר דאמר מילתא אפי' באיסור דרבנן כמ"ש רש"י שם אך אנן לא פסקינן כ"א במילי דאורייתא:
(במ"א ס"ק נ"ט.) היינו בכרמלית. נ"ב דאי בר"ה אסור לכתחילה לרחוץ גזירה שמא יוציא ד' אמות: