(במ"א בהתחלה) ביום השב' שחרית נ"ב ואיני יודע למה העתיק דווקא בשבת שחרית והילך לשון הזוהר דפוס מנטובה דף ר"ו סדירא לסדרא עמא קדישא ביומא דא ובשאר יומין דס"ת בעי לסדרא ולתקנא בחד כורסייא וכו' אר"ש כד מפקין ס"ת וכו' ע"ש:
