נתיב חיים/אורח חיים/יד
(ט"ז ס"ק א) אפי' לר"ת דדוקא אתליה בבגד הוא קפיד נ"ב זה לית' מדמייתי הרא"ש בגיטין פ"ד סי' מ"ו ראיה לסתו' דברי ר"ת מהאי דב"ב דף ע"ד ע"ש ולדבריו אינו ראיה דהתם טויה. אלא וודאי לר"ת מהקיש' דלבישה אינו כעשיה כל העשיה אסורה הטוי' ועשייתן בבגד:
(ט"ז שם ס"ק ה') וכן קשה ממ"ש הרא"ש פ"ק דקדושין נ"ב וכן הקשה המ"א בסי' תרנ"ח ס"ק ג' ע"ש. ולי נראה דלק"מ דודאי הוה כמתנה ע"מ להחזיר דאינו מקפיד על הזמן דהא לא קבע זמן זהו שייך למימר בטלית או בטבעת שאולה אבל באתרוג אם לא אמר לי ולא קבע זמן אזי רשאי להחזיר לו אף לאחר החג. ואנן סהדי דלא נתן לו אדעתא דהכי מ"ה אמרי' גבי אתרוג דלא נתן לו במתנה וכ"כ רמ"א בחה"מ סי' רמ"א אם לא קצב זמן להחזיר יכול המקבל להחזיר לו כשירצה. ואם הוא דבר שצריך לנותן כגון אתרוג ואמר ע"מ שתחזירנו לי בודאי נותנו שיחזירנו לו בעוד שצריך לו וצריך להחזיר לו מיד ואם אמר על מנת שתחזירהו ולא אמר לי יכול להחזיר כשירצה ומ"ה בכה"ג שאמדי' דעתיה שנתן לו המתנה על מנת להחזיר ולא אמר לי ולא קבע זמן שיכול להחזיר כשירצה ובהא ודאי לא אמרינן אנן סהדי כששאל לו שהיה בדעתו ליתן לו ודו"ק: