נתיב חיים/אורח חיים/א
(במ"א ס"ק ד') ובגמרא דילן נ"ב ברכות דף ג':
(מ"א. סק"ח.) נשאלתי למה כתב הטור. נ"ב ולי הקטן שמעון הירש נ"ל ע"פ מ"ש קודם לזה דאחר עולה ושלמים ומנחה יאמר פ' נסכים כי אין זבח בלא נסכים אבל חטאת ואשם אין טעון נסכים ואם יאמר עולה אחר חטאת יאמר אח"כ פ' נסכים א"כ פ' נסכים קאי נמי אחטאת ואשם שאמר קודם וכ"כ הט"ז בסק"ז גבי ונשלמה פרים ע"ש ואי לא יאמר אח"כ פ' נסכים אין זבח בלא נסכים מש"ה יאמר עולה קודם לחטאת:
(שם ס"ק י"א) והטור כ' ואחר אשם יאמר יה"ר. נ"ב ע' בנידה דף ע' מפני שמביא קדשים לבית הפסול וע' פרש"י וזה אינו אלא כשהביא הקרבנות בפועל ונתותרו. אבל באמירה בלחוד חכמים ג"כ מודים שיכול להתנות על אשם בתנאי אם לאו יהיה נדבה. ובזה מיושבים דברי הטו' וכמה גדולים שנבוכו בקושיא זו שאשם אינו בא בנדבה. ומה שמשמע מדברי תוספות בקדושין דף נ"ה ד"ה ודילמא דלא יוכל להתנות. אין מזה השגה דמה שכתבו תוס' שנסכי נדבה לאישים אין זה אלא דפריך הכי אברייתא לשמואל דס"ל הכי בזבחי' דף צ"א אבל לדינא קיי"ל דלא כשמואל שנסכי נדבה נמי לספלים וכ"כ הרמב"ם פט"ז מהל' מעש' הקרבנות הל' י"ד ע"ש. אך' דברי הרמב"ם פ"ו מהל' פסולי המוקדשין הל' י"ח לפ"ז תמוהים שכתב מצא זכר בן שתי שנים אין תקנה שמא אשם הוא ועדיין לא כפרו בעליו. הלא יכול להביא בתנאי כמו שהקשו תוס' וצ"ע: