מצות ק"ש על מטתו בפ"ק דברכות (דף ה:) אמר רבי אליעזר כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של ב' פיפיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא מרישא דקרא יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם אמר ר' יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדילין ממנו שנא' ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנא' התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנא' ולחומי רשף וקטב מרירי. יש לשאול מה ענין ק"ש אל המזיקים. אבל פירוש דבר זה כי המזיקים כחם כח השניות ודבר זה ידוע כי המזיקין שולטים דוקא בשניות, ולכך אסרו חכמים (פסחים דף קט:) לאכול ולשתות זוגות מפני שהמזיקים כחם על השניות דוקא. וטעם דבר זה ידוע לחכמים כי המזיקים אינם בראשונה ולא נבראו בעצם ובראשונה כמו שנבראו שאר הנבראים, אבל הם נמשכים אחר העולם הזה ואינם עיקר הבריאה ולכך נבראו בין השמשות של ערב שבת (אבות פ"ה), ואין להם אחדות עם העולם ומפני זה הם מזיקים את העולם ומפני זה כחם השניות דוקא. ולפיכך כל מי שקורא ק"ש שאומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד כאלו אוחז חרב של ב' פיפיות. ואמר שתי פיפיות מפני כי המזיקים הם מימין ומשמאל ואוחז חרב של שתי פיפיות להכרית המזיקים משני צדדים מימין ומשמאל, כי כאשר קורא ק"ש דבק באחדות ונצול מן השניות שהם המזיקים ודבר זה מבואר. ומה שאמר רבי יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקים בדילין ממנו אף על גב שהענין אחד עם מה שאמר לפני זה מכל מקום כל אחד ואחד טעם בפני עצמו, כי טעם זה מצד שהתורה היא סבה להסתלקות המזיקים, כי התורה היא מושלת על המזיקין ולפיכך המזיקין מסתלקים בשביל התורה, ודוקא בשביל ק"ש, וזה כי אף אם קרא בתורה כבר נסתלק הימנו התורה אחר זמן כשאינו עוד קורא בתורה והוא ישן על מטתו ואיך יהיה עליו הגנה. אבל ק"ש שפוטר כל הלילה וכיון שפוטר כל הלילה לכך כל הלילה מגין תורה זאת עליו, ובשביל כך אמרו שאפילו אם לא קרא רק ק"ש שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה, וזה כי פסוק של ק"ש פוטר כל היום ופסוק של ק"ש פוטר כל הלילה לכך נחשב כאלו עוסק בתורה כל הלילה, ולכך דוקא כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקים בדילים ממנו ודבר זה מצד התורה ולכך אמר ואין עוף אלא תורה וכו' לומר שדבר זה הוא מצד התורה: