נשמת כל חי (פלאג'י)/ב/לו

סימן לו

יש לחקור במאי דקי"ל המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס הרי אלו שלו כדתניא בברייתא פרק אלו מציאות דכ"ו ע"א וכן היה רשב"א אומר המציל כו' ופסקו הכי כל הפוסקים ז"ל אם יהיה האופן שהארי עדיין לא בא לעדר לטרוף אלא הוא מרחוק ומתקרב ובא אם גם בכה"ג אם בא אדם ולקח מחבירו שום דבר אם אמרינן דמתייאש א"ד דוקא בשכבר בא לעדר בסמוך לטרוף ואז הציל ונר' ודאי דכל כה"ג שעדין לא בא הארי לטרוף דליכא שום יאוש על מה שעתיד לבא והוא ממאי דאמרינן בב"מ בסוף פ' הפועלים דצ"ג ע"ב ובפ' המקבל דק"ו דקתני התם בברייתא רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר בא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומרים אם היה שם היה מציל אלא אומדים אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור ופריך הש"ס שם בפרק הפועלים דהאי יכול להציל הוא דהיה לו לקדם ברועים ומקלות יע"ש, הרי מצינו דאיכא הצלה גם מהארי הבא לטרוף וכל שיש אופן להציל ודאי דלא מייאש כלל וא"כ מ"ש המציל מן הארי הרי אלו שלו דודאי מתייאש היינו דוקא היכא שכבר בא הארי לטרוף ואיכא אופן לקדם במקלות אז לא מקרי מן הארי ופטור.

ואת זה ק"ל על מ"ש מהריק"ו שורש ג' שהכריע דהאי דאמרינן המציל מן הארי הרי אלו שלו היינו אפילו היכא דיכול להציל לעתים רחו' דא"א דאינו יכול להציל לגמרי דהרי אלו שלו היכי קאמר אומדים אותו אם יכול להציל יע"ש ואחרי המחי' רבה יש להשיב ע"ד דמ"ש בש"ס אומדים אותו היינו בדשמע קול ארי בא ממרחק ויש אופן לערוך כנגדו ברועים ומקלות דאז אה"נ דאם אחד בא ונטל דבר מן העדר דלא הוי יאוש אבל אם כבר בא הארי ונכנס לעדר דלא הועילו הרועים והמקלות ודאי דהרי אלו שלו והוא ברור ושו"ר שכבר עמדו ע"ד הרב מש"ל בפ"ו מה' גזילה ה"ד והרב מהר"א ישראל בתשו' כי בא בס' בן ידיד דל"ה ע"ד.

ומה שרצה הרב בן ידיד שם דל"ח ע"ג שהשיב על קושיא זאת דדברי מהריק"ו הם דברי התוס' בב"ק דקי"ו ע"ד ד"ה אדעתא שפירש הוא דמציל מן הארי הרי הוא שלו היינו שבא הארי לטרוף כו' הרי דעדין לא בא כו' יע"ש וכשאני לעצמי ליכא שום משמעות מדברי התוס' הללו כלל ועיקר דמ"ש התם ודאי שהארי בא לטרוף כדמשמע המציל מן הארי מתייאש לגמרי היינו לחלק בין ההיא דעובדא דר"פ דאמרינן התם אדעתא דאריה אפקריה ע"ז נרגשו התוספות ממאי דאמרינן דהמציל מן הארי הרי אלו שלו וחילקו דל"ד דהתם שהארי בא לטרוף מתייאש לגמרי אבל הכא ארי היה עמהם והיה מלוה אותם לשמור כו' יע"ש הרי דברי התוס' ברור מללו דלא בא לחלק כ"א בין כשהארי הוא בשלום עמהם דאז לא הוי יאוש לכ"ע בין כשהארי הוא בא לטרוף דאז המציל ממנו הרי הוא שלו דהבעלים מתייאשים והרי כשנכנס בתוך העדר וזה הצילו מידו הוא שלו כיון דבא לטרוף ולא לשמור להם ומלבד דזה ברור לעין כל בדברי התוס' הכי הבין הרב מגדל עוז שם בפ"ו מה' גזילה ועיין בספר שמחת עולם בדק"ב ע"א ועיין בספר פרי האדמה בה' גזילה ואבידה רפ"ו יע"ש.