נשמת כל חי (פלאג'י)/ב/ב

שאלה מי שקידש את האשה בלילה אי הוו קידו' או לא הוו קידו' יורנו המורה משפט אמת לאשורו ושכמ"ה.

תשובה נראה דהוו קדושין מדגרסינן במס' קידושין בפ"ק ד"ח ע"א על מאי דתני בברי' התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחשת אינה מקודשת ופריך האי דינר של נחשת היכי דמי אי דידעה ביה הא סברה וקבלה לא צריכה דיהבי ניהליה בלילה כו' יע"ש הרי מוכח מסו' זאת דקדושין דנתנן וקבלה האשה בלילה מקודשת וכן יש להוכיח עוד מסוגיית הש"ס שם די"א ע"א על מתניתין דקתני ב"ש בדינר וכו' פריך הש"ס מ"ט דב"ש ומשני אמר"ז שכן אשה מקפדת על עצמה ואינה מתקדשת פחות מדינר אמ"ל אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי וכו' ומסיק פשטה וקבלה לא קאמינא כי קאמינא דקדשה בלילה וכו' יע"ש ש"מ דקדושין בלילה מהני וכן נראה מדברי רי"ו חלק חוה נכ"ב ח"ד והטור באה"ע סימן כ"ט ס"ח יע"ש.

וראיתי בתשו' לרבי' ישעיה הראשון שהביא לרבי' ישעיה האחרון נכדו בעל א"ז והובא בתשובת הרא"ם ח"ב סל"ה שאחר שהעלה הלכה זו דנתינת הגט ביום ולא בלילה כתב וז"ל ומגמגם אני על הקדושין משום דכתיב ויצאה והיתה ויש צדדים בדבר עד שאראה מה שישבוני כו' יע"ש נראה שרבינו ישעיה מסתפק בדבר וכפי משמעות הש"ס בהני תרי דוכתי נראה דליכא ס' כלל וכמו שכן ראיתי בתשו' הרב מהר"י מינץ ז"ל בס' הגט סי' ז"ן שהביא האי ס' משס ס' א"ז וכתוב שם בהגה בצידה וז"ל ובפ"ק דקי' יראה בהדיא דהוו קדושין עכ"ל והנראה ודאי דכונתו להוכיח מהני תרי סוגיי דמוכח להדיא דהוו קדושין וכן ראיתי בתשו' להרב מהר"ם די בוטון סימן י"ג שהכריע דקדושין בלילה מהני כהוכחת השני סוגי הללו וכדברי הגה' מהר"י מינץ הלזו כמו שיע"ש.

והנה מדברי הר' המבי"ט בתשו' ח"א סי' של"א דקס"ה ע"ד שכת' עוד אני מקל ומזלזל בקי' שניתנו באישון לילה ואפילה בי"ז לח' בתחילת הלילה שהיא שעת האוכל ולא יצא אור הלבנה אלא בכמו שעה מן הלילה ולא הכירו אם היתה אסתר בת מרים או לא ע"ש מבואר יוצא דגם הרב המבי"ט מודה דהיכא דניתנו הקדושין בלילה דכשרים הם ולא בא לפוסלם מטעם שהוא בלילה אלא מטעם שהיה במחשך מעשיהם ולא היו מכירים זה לזה כמבואר בדבריו שכתב שניתנו באישון לילה ואפילה ולא יצא אור הלבנה כו' דש"מ שאם היה אור הלבנה או נרות דולקות באופן שהם מכירים זה לזה היו חלין הקדושין אע"פ שהוא בלילה מכאן נראה לדקדק מדברי הרב מהריב"ל ח"ב סי' פ"ה שנדון שלו היה שניתנו הקדושין באישון לילה ולא פסלן מטעם שהקידושין בלילה פסולין דש"מ דס"ל דקידו' בלילה כשרים וכן יש להוכיח מדברי הר' תומת ישרים סי' א' והרב נחלת יעקב בתשו' סימן ז"ן כאשר יראה המעיין בדבריהם כמו שיע"ש וכ"ן מדברי הרב מ"ב ז"ל בתשובה סימן ק"ד דפ"ד ע"ב שכתב וז"ל ועוד שהעידו העדים כי במחשך היו מעשיהם שלא כדרך כל הארץ באישון לילה ג' שעות בלילה בשעה שבני אדם ישנים על מיטתם ובחצר של הרב אברהם הנ"ל ויחידים היו בלא שום אדם ואביה ואימה ואחיה ואחיותיה וכל בני משפחה היו כולם בבית והניחו הבתולה לבדה לצאת לחצר ולקבל הקדושין ע"כ נראה דכל עיקר דקא מספי' הקי' בלילה הוא משום שלא יש בני אדם באמצע והוו יחידים הלאו הכי אפי' בלילה הוו קדושין.

וראיתי למוה"ר מרן החבי"ב בכנה"ג חאה"ע סי' כ"ו הגה"ט אות ז' שהביא דברי הר"י מינץ סימן ז"ן ומ"ש בהגה שם וכתב וז"ל אמר המאסף מ"ש דהוי ספק קידושין נראה לי הטעם דכתיב ויצאה והיתה ואשכחן בפ"ק דקדושין דמקשינן הויה ליציאה כו' וה"נ מקשינן הויה ליציאה מה יציאה אין מגרשין בלילה אף הויה אין מקדשין גם רבינו ישעיה הראשון בתשובה להר"י א"ז הובא בתשו' הרא"ם ז"ל ח"ב סימן ל"ה נסתפק אי מקדשין מהיקשא מיצאה והיתה כו' יע"ש.

ואחרי המח"ר יש להרגיש אעיקרא דברי מהר"י מינץ בס' זה אי הוו קידושין ציין שהם מדברי הא"ז ביבמות וכו' והיינו ודאי שהובא שם במהר"י מינץ סי' ע' וא"כ מר ניהו גופיה על סוג' זאת דמקיש הויה ליציאה קאי והו"ל לומר שאפשר שדברי הא"ז הלזו שנסתפק הם מהיקש זה כאשר מבו' בדברי רבי' ישעיה גופיה כשהשיב בתשו' להר"י א"ז ועו"ק דאעיקרא דדינא פירכא דהרי בגט גופיה צריכה רבה אי פסול בלילה וכבר חלקו על דברי רבינו ישעיה הראשון שלמים וכן רבים ומה"ר כנה"ג גופיה שם באה"ע סימן קל"ו הגב"י מאות י"ד ואילך הביא מחלוקת זה ועמ"ש בזה לקמן בס"ד בסימן שאח"ז וכיון שכן אעיקרא ערבך ערבא צריך שיהיה הדין מוסכם בגט מדינא דש"ס דיהיה פסול כדי שאחר נידון בהיקשא דמקיש הויה ליציאה ורבינו ישעיה הראשון בתשובה זאת היה דבריו לומר שאינו מחליט הדבר לדון בהיקש זה עד שיראה מה שישיבו לו בגט וא"כ כל זמן שבגט לא יש בירור דפסול בלילה אין ספק בקידושין כלל מאחר שמצינו בש"ס בהני תרי סוגיי דקידושין בלילה מהני ליכא ס' כלל.

וראיתי להרב פמ"א בתשו' ח"ב סימן ל"ה שהביא משם חד צורבא מדרבנן שרצה לפסול הקידושין בלילה מטעם דאין מקדשין את החדש בלילה והשיב עליו דהאי טעמא דאין מקדשין משום דמשפט כתיב ביה כדכתיב כי חק לישר' הוא משפט לאלהי יעקב כדאיתא בסנהדרין די"א וכתב שדבר זה לא יש גילוי בזה ולא ישא שורש וענף והכריע מכמה תשו' הפוס' אשר היתה שאלתם בקדושין בלילה ולא פסלו הקדושין וסיים דמנהג שאלוניק לקדש בלילה זת"ד ואחד הרואה יראה שדבריו תמוהים שלא זכר מתשו' רבינו ישעיה שהובא בתשו' הרא"ם ח"ב דקא מספק"ל לפסול הקדושין בלילה משום דגט מקרי משפט ופסול נתינת גט בלילה ומשום הקש הויה ליציאה מגמגם בקדושין לפוסלם בלילה וכ"ן מדברי מהר"י מינץ וכמו שתמה עליו בזה הרב יד אהרן באה"ע סי' כ"ו הגה"ט אות ה' יע"ש ועוד הקשה עליו מסוגייאו' כו דקדושין הלזו וכתב שכן תמה ג"כ בס' קול בן לוי דכ"ח יע"ש ועיין להרב אור יקרות למהר"ם יצחקי בליקוטיו דנ"ט ע"א יע"ש.

אלא שראיתי שם להרב יד אהרן ז"ל שתמה ע"ד הרב קול ן' לוי שלא זכר מדברי הגה' מהר"י מינץ כו' ולע"ד נראה דזה לק"מ דכיון שהוא בא להק' ע"ד הרב פמ"א שהיה לו לתמוה על דברי חד צורבא מדרבנן דכתב דל"מ קדושין בלילה מהך סוג' והוי כקו' הגה' הרב מהר"י מינץ ולא יש כ"א קצת הרגש שהיה לו להזכירו כי כמו שמקשה הוא ע"ד הרב פמ"א כך הק' הג"ה ע"ד הרב מהר"י מינץ ואין זה קושי' כ"כ ואדרבה טפי הו"ל להקשות כי לא זכר דברי התשו' של ריא"ז שהובא בתשו' הרא"ם דקא מכריע להדיא דגט בלילה פסול אף בדיעבד וקא מחזר ומסתפ' על הקדושין בכה"ג לפוסלם אפי' בדיעבד והרי מסוג' אלו נראה דקדושין בלילה מהני ועוד קשה דהרב קול ז' לוי מחלק שם בין לכתחילה לבדיעבד ומדבר הר"י א"ז בתשו' זאת נראה דגם בדיעבד פסולין הקדושין בלילה אי קי"ל דמקיש הויה ליציאה וכ"ן מדברי מהר"י מינץ שם סי' ז"ן שכתב וז"ל אשה שקבלה גיטה בלילה אינה מגורשת וס' אם הוא קידושין עכ"ל מלשון זה מש' בהדיא דגם בקי' וס' הוא גם אם ניתנו בליל' בדיעבד דפסולין וע"ז מקשה הגה"ה דנראה מסוג' דקדושין דקידו' בלילה מהני ויש להרגיש ע"ד הרב יד אהרן שם שהזכיר סוגי דקדו' די"א ולא הזכיר גם לסוג' דדף ח' וכמ"ש ג"כ בתשו' הרב מהר"ם די בוטון סי' י"ג וכמש"ל.

ומ"מ כבר ביארנו דאעיקרא גט בלילה שרבו החולקים על רבי ישעיה ומכ"ש בקידו' דאפי' לרבי' ישעיה לא פשיט"ל דודאי קי"ל דקי' בלילה לכתחילה מהני וכמ"ש ג"כ להדיא הרמב"ם בה' אישות פיו"ד הי"ד מותר לארס בכל יום חול אפי' בט"ב בין ביום בין בלילה כו' יע"ש וכמו שהוכיח הרב יד אהרן שם ואין לדחות ולומר דארוסין לאו בקדושין מיירי אלא קידושין בעלמא בלי קדושין דהרי הרואה יראה לשון הרמב"ם שם מבתחילת הפרק דנקט הר"ם בכל הפרק כלו לשון ארוסין ע"י קדושין וזו אינה צריכה לפנים ועי' להרב פרי האדמה | בח"ד בה' חמו"ת פ"ז דין ג' דב"ך ע"ב מה שרצה להבין בתחילת ההשקפה דארוסין לא הוי קדושין וליתא להא כלל ועמ"ש שם ע"ד הרב קול ז' לוי ובמש"ל ודוק ומ"ש הרמב"ם שם ושאר הימים מותר לישא אשה בכל יום שירצה מלבד דאין ראיה דבכל יום כולל יום ולילה זאת ועוד דאף אם נשואים לא מהני בלילה מ"מ אין ראיה לקדושין שהקי' לא מהני אלא ביום ומ"ש הרב ז"ל לענין נשואין בלילה עי' להרב באר יעקב שכתב באה"ע סימן ס"א דקכ"ה ע"א וז"ל דאין רגילות לעשות נשואין בלילה אבל בודאי דיכול לעשות נשואין בלילה והביא ראיה ממ"ש בכתובות דמ"ז יע"ש.

וראיתי להרב אמרות טהורות באה"ע סימן כ"ו | דל"ג ע"ד שהביא תשו' הרב פמ"א הלזו ותמה על דבריו ממ"ש ריא"ז ומהר"י מינץ וכתב דכונת הג"ה מהר"י מינץ מפ"ק דקדושין הוא על סוג' דד"ח וכתב ע"ז לישב וז״ל ואין זו ראיה דהתם אפשר דאיירי שקידשה מבעוד יום והתחיל למנות המנה ובעוד מונה מתון מתון ומדקדק בכל דינר ודינר נעשה לילה ויהבי לה דינר של נחושת בלילה עכ"ל.

ואחרי המחילה רבה קשה דמלבד דמי הגיד לו דהש"ס מיירי בכה"ג דוקא כיון דסתמ' קאמר ובכל גונא נרא' דקא מכשיר זאת ועוד דאף אם יהיבנא ליה כל דיליה דנעשה לילה בדינר אחרון הרי הכל הולך אחר החתום ועיקר גמר הקי' שהוא בדינר האחרון הוי בלילה וא"א דקי' בלילה ל"מ הרי לא עשה כלום ותו ק' שהרי כונת ההגהו' להקשות מפ"ק דקדושין הוא משתי מקומות מד"ח ודי"א וכמ"ש מהר"ם די בוטון וכמש"ל וא"כ אם כך ניח"ל להרב לתרץ לסוגיא שבד"ח זה התי' לא יתכן לאומרו על סוגיא שבדי"א ועוד קשה מדברי הרמב"ם וכל הפוסקים הנמנים למעלה דסברו וקבילו דמהני קדושין בלילה.

עוד ראיתי להרב אמרות טהורות ז"ל שהביא מהירושלמי פ"ק דכתובות דקאמר אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסה מבע"י שלא יהא נראה כקונה הא אפי' בחול דינא הוא דיכנס מבעוד יום כו' וכי היכי דאין מקדשין שאין קונין ה"נ דאין היחוד קונה באלו כו' יע"ש ולעד"ן דאין ראיה כלל דה"ט דקדושין ל"מ בלילה הוא משום דמקיש הויה ליציאה וגט משפט כתיב ביה ואין דנין בלילה או משום דאין מקדשין בלילה כמו קידוש החודש והחולקים דס"ל דקדושין בלילה מהני משום דלא דמי לא לקידוש החדש ולא לגט ואעיקרא בגט גופיה אינו נקרא דין והוי ככל המצות הנוהגות ביום ובלילה וכדברי הרמב"ם אכן בענין יחוד האלמנה ה"ט משום קנין וקי"ל דאין קנין בשבת משו' הכי אסרו דוקא בשבת אמנם משום קנין לילה לא מצינו מי שאוסר קנין בלילה להדיא דהלכה רווחת בישראל דקונין בלילה כמבואר בדברי הרמב"ם בפכ"ג מה' מו"ל ה"ג והרב ב"ח ז"ל בתשו' הישנות סס"י קכ"ו והרב משאת בנימין סימן ע"ח ומ"ש הסמ"ע בשם קונט' קובץ ישן בח"מ סי' ה' סק"ז בהג"ה כבר עמדו בזה הרבנים הנ"ל והרש"ך שם והראיה שהביא הרב אמרות טהורות מב"מ דמ"ה יע"ש הביאה ג"כ הרב לחם שלמה סי' ז' דמ"ג ע"ד יע"ש ואכמ"ל ועיין להרב הגדול כמהר"ר חיד"א זלה"ה בספר יעיר אוזן בעין זוכר מערכת חיית אות י"ג יעש"ב.

והנה ראיתי בתשו' ר"ת בס' הישר סימן תרכ"ב שכתב וז"ל ולקדש אשה בשבת שאין לו בנים בדיעבד התרתי ואפילו לכתחילה אם היה צורך שעה יע"ש וכ"כ הר"ן בה' בשמו בפ' משילין ומרן בב"י בא"ח סימן של"ט ועיין בהגמ"י בפ"י מה' אישות אות ב' ועיין למור"ם בד"מ שם סעיף א' יע"ש ולפי מ"ש מור"ם בהגה שם סעיף ד' וז"ל אע"ג דלא קי"ל הכי סומכין על זה בשעת הדחק גם כי גדול כבוד הבריות כמו שרגילין שלפעמים לא היו יכולין להשוות עם הנדוניא ביום השישי עד הלילה ועושין החופה והקדושין בליל שבת כו' יע"ש הרי ש"מ דקדושין ונשואין בלילה מהני ועיין להתוס' בביצה דל"ו ע"ב ד"ה והא מצוה יע"ש ועין בתשו' מור"ם בסימן קכ"ד ובהג"ה אשר סביב המרדכי שנדפס בקראקא בסוף מסכת ביצה והביאו מורנו הרב כנה"ג שם בא"ח סימן של"ט בהגב"י יע"ש ולהרב ב"ח שם בשכה"ג הגב"י אות ד' ולהרב בני חיי שם ולהרב ברכ"י באה"ע סימן כ"ו אות ג' יע"ש.

וראיתי בספר הנדפס מחדש להרב כמהר"א ישראל ז״ל זה שמו מחנה ישראל בסוף ס׳ קול אליהו ח״ב בסימן ס"ט שכתב וז"ל על ענין קדושין בלילה הדבר ידוע מ"ש הרא"ה ומהר"י מינץ דהוי ספק וכבר ראיתי מה שהקשו עליהם פ"ק דקדושין די"א כו' ולע"ד נראה דיש לדחות ראיה זו דהק' דאע"ג דמשום היותם הקדושין בלילה הויא מקודשת מספק מ"מ מפני היותו פחות מדינר.אינה מקודשת כלל עכ"ל.

ואחרי המח"ר דכל כי האי דהויא מקודשת בספק הו"ל להש"ס ללמדנו ועוד דכיון דכל עיקר ספק ריא"ז ומהר"י מינץ הוי מכח גט דפסול בלילה וקי"ל דמקיש הויה ליציאה וא"כ אם מצינו דקדושין בלילה מהני בפשיטות מה מקום לספק בזה ועמ"ש עוד הרב ז"ל שם ודוק ועמ"ש רש"ל בים ש"ש בפי"ב ביבמות סס"י ו' שכתב וז"ל וגט קדושין בלילה כתבתי בריש כתובות סימן ד' יע"ש ועדיין לא זכינו לאורו מ"ש שם.

והן עתה ראיתי בס' נדפס א"מ שבט בנימין לרב ספירא הרב מהר"ב פונטרומולי זצ"ל וכתב שם בסימן ח"י מר בריה כמהרח"י ז"ל לישב קו' הרב יד אהרן ז"ל על ריא"ז מסוגיא דקדושין דמה נסתפק בקדושין אי מקשי' הויה ליציאה כדאשכחן בגט ואין היקש למחצה ולכל מילי אתקש, ופליגא ההיא דאתמר דמקדשין בלילה בשני מקומות ותמה ע"ד הרב כנה"ג שכתב היקש זה יעש"ב ולעד"ן דאין לומר כן דמלבד דכל כי האי הו"ל לרבינו ישעיה ז"ל בתשו' להזכיר סוגי הש"ס זאת ועו' דעיקר הספק הוא דכיון דגט הוי דין ואין דנים בלילה א"כ הגם דקידושין לא מקרי דין ולא הוי תחילת דין ומן הדין אין מקום לפסול בלילה מ"מ היה מקום לספק משום היקש הויה ליציאה וזהו כונת דברי מורינו הרב הגדול כנה"ג ז"ל וא"כ ל"ק מה שהקשה ע"ד ועמ"ש עוד ע"ד הרב מ"א לקו' מ"ש ע"ד הסמ"ע בקנין סודר בלילה יע"ש ועמ"ש לעיל וכבר כתבתי עוד בזה במ"א בס"ד ואכמ"ל.

וראיתי בנימוקי הרב כמה"ר מאיר די זיגורה בכ"י שנזדמן לידי כרגע שכתב שבא מעשה לידו במי שהיה רוצה לקדש בלילה ולא הניחו והביא מ"ש כנה"ג והרב פרי האדמה ח"ד במקומות הנ"ל ולבסוף תמה ע"ד הרב פמ"א בת' הנז"ל דכתב דלא מצא בשום פוסק שהרי נעלם ממנו דברי רבינו ישעיה והר"י מינץ זת"ד ואחרי המח"ר קשה דנעלם ממנו דכבר עמדו בזה הרב פרי האדמה שם והרב יד אהרן ז"ל.

ולענין הלכה כתב מרן החבי"ב בכנה"ג שם וכבר פשט המנהג לקדש בלילה ומיהו אי יכול לקדש ביום ולא בלילה יש לחוש לסברת רבינו ישעיה ופה טיריא היה המנהג קבוע לקדש בלילה ובטלתי המנהג ונהגתי לקדש ביום יע"ש והר' פמ"א ח"ב בתשו' הנ"ל כתב דבשאלונקי יע"א נהגו לקדש בלילה וכתב הרב י"א שם באה"ע סימן כ"ו הגה"ט אות ה' שכן ראה נוהגים ג"כ במתא לארסו יע"א ע"ש גם מתשו' הרב ד"מ ח"א חאה"ע סימן כ"ט דהיה הנדון שלו שקידשה בלילה כמנהג עיר שאלוניקי יע"א והביאה ג"כ הרב י"א באה"ע סימן ס"ב הגה"ט אות כ"ו יע"ש ומנהג עירינו אזמיר יע"א הוא שלא לקדש בלילה עכ"פ נראה דאם עבר וקידשה בלילה יש לחוש לקדושין הוא ברור.