נשמת כל חי (פלאג'י)/א/ע

סימן ע

שאלה בראובן שנמצא הרוג בדרך ועברו שם יאודים וגמלו עמו חסד וקברו אותו במקומו ואחר עבור כמו חמשים יום ונתודע לקרובים שהיה תפור בבגדו ובזרועו זהובים נסתפקו דשמא הגנבים אשר המיתוהו לא שלטו ידן בהם ולשאול הגיעו אם מותר לפתוח הקבר ולראותו אם יש לו הזהובים הללו וליקח אותם ומ"ג דהמעות הללו הם של בע"ח שחייב המת ומקיים בהו מצות פריעת בע"ח וכל כי האי ימצא התר א"ד לא.

תשובה עיין מ"ש מרן בב"י י"ד סי' שס"ג בשם הירוש' שאין לפתוח שום קבר אחר שנסתם הגולל אפי' לבדוק אחר י"ב שערות יע"ש ואף לפי מ"ש הטור ומרן דלפתוח קבר בלי פינוי מותר הרי כתבו הרב ש"ך והרט"ז דאסור משום שמתייראים מהדין וא"כ כפי זה נראה דאסור לפתוח הקבר בנ"ד ומ"ג שעברו כמה ימים דיש לחוש משום ניוול וכמו שהאריך בכל זה בתשו' חכם צבי סי' מ"ז והנמשכי' יע״ש.

ועם שראיתי להרב שבות יעקב בתשו' סי' ס"ו הביאה הרב עיקרי הד"ט חי"ד סי' ל"ה אות כ"ח צדדים להתיר בילדה אחת בת ט"ו חדשי' שנקברה ושכחו להסיר ממנה נזם זהב דרצה להתיר דליכא בילדה כזאת משום אימת הדין שאינה בת עונשים ואי משום דגנאי לה ואי משום דאין ראוי לבא בזהב לפני המקום משום קטיגור וכמ"ש גבי כ"ג גם זה לא שייך בנשים, ואדרבא סניגור הוא להן שלא רצו לתת לעגל וכמ"ש רש"י במגילה דכ"ב יע"ש אדרבה מינה נשמע לנ"ד לאסור יען אדם זה היה גדול ובר עונשים אלא שהיו בו זהובים שהזהב הוי קטיגור לאנשים ועדיין צ"ע, גם ראיתי להרב שבות יעקב שם שכתב וז"ל גם מוכח קצת מל' מור"ם ז"ל סימן שמ"ט שכתב וז"ל ולכן מותר ליטול טבעת שביד המתים וכיוצא בזה וא"א דהוי שינוי וגנאי הו"ל להצריך ליטול א"ו אין בו קפידא לבקש מחילה שאם לא יועיל לא יזיק עכ"ל, ועיין להרב בכור שור דף קכ"ד ע"א ועיין להרב עיקרי הד"ט חי"ד סי' ל"ה, ועיין להרב שבות יעקב ח"ב סי' ק"ג שהוכיח דהיכ' דהוי חששת ספק שמא נחפרו או שמא נרקבו כו' דאין לנוול את המת מס' כי האי מכ"ש שיש כאן סכנות החיים בכמה חששות יע"ש, וא"כ גם בנ"ד יש ג"כ ס' דאעיקרא שמא הגנבים חפשו בבגדיו ולקחום וכעת לא מלאני לבי להתיר ועיין בכנסת יחזקאל חי"ד סי' מ"ד, ועיין מס' שמחות פ"ד הי"ב והרא"ש פ' אלו מגלחין סי' צ"ו ע"ש ועיין בתשו' אחרת דהארכתי בענין לפנות המת ממקום למקום בס"ד.