נשמת כל חי (פלאג'י)/א/ס

סימן ס

יש לחקור בעיר אחת שבא שבוי אחד ונודע לבני העיר קצבת הדמים אך לא הספיקו לפדותו ומאי דביני ביני מת אחד מבני העיר והניח ממון רב אי היתומים חייבים מכח חובת אביהם או דילמא כל שלא פסקו הדמים ופדאוהו לא חל השעבוד על נכסיו ואת"ל דלא חל השעבוד אי חייבין בלא"ה מצד עצמן.

והנה יש לדעת אי בבא להם זה השבוי וידעו סכום הדמים אי חל השעבוד על נכסי העיר לפדותו ומבואר מדברי הרא"ש ז"ל בפרק בן סו"מ דע"ג והראב"ד בש"מ לפ' הגוזל בתרא דקי"ז בד"ה החילוק הב' דממונו של אדם נתחייב בהצלת חבירו כל שהוא בפניו וא"כ י"ל דהכא נמי מסתמא שראו בני העיר את השבוי ועליהם מוטל לפדותו חל השעבוד על נכסיהם ומדברי הרב מהרימ"ט בח"ב חח"מ סי' קי"ט נראה כן ממ"ש ע"ד תשו' מהרי"ק ז"ל שורש ז' וז"ל דמכיון שקבלו הקהל וטובי העיר עליהם פדיון הנפש ההוא כבר נעשה חוב עליהם וחל שעבודו על כל נכסי הקהל כו' יע"ש ש"מ דמסתמא לא חל השעבוד עליהם אא"כ קבלו הקהל עליהם הלא"ה לא, ומזה יש לי לפשוט ס' של הרב הגדול עט"ר מ"ז הרב נר"ו בחק"ל ח"ג לי"ד סי' ק"ג במאי דקי"ל בטוי"ד סי' רנ"א דאם יש בכיס כדי לפדות שבוי א' לבד ובאו שבוים הרבה מקדימין כהן ללוי וכן ע"ז הדרך אם היה בכיס כדי לפדות שבוי א' ובא שבוי ולא הספיקו לפדותו עד שבא אחר שקודם לזה מי נימא כבר זכה השבוי הקודם או דילמא כל שלא נפדה ל"ק והב' יש לו דין קדימה וקודם יע"ש ולפי האמור מדברי מהרימ"ט ז"ל דדוקא היכא שקבלו עליהם הקהל לפדותו אז יש שעבוד הלא"ה לא א"כ ה"נ המעות שבכיס לא נתחייבו לשבוי הא' ועדיין צ"י ועי' הרדב"ז ח"ה סימן ב' אלפים ס"ד יע"ש.