נשמת כל חי (פלאג'י)/א/נח

סימן חן

יש לחקור אי שייך איסור לאו דבל תאחר לנודר בכל דבר מצוה דלא מצינו לאו דב"ת דאתרבו בגמ' בפ"ק דר"ה אלא לגבי קרבנות וצדקה ודמין וערכין וכדומה.

הנה ראיתי להרדב"ז ז"ל בתשו' הישנות סימן רפ"ד דמספ"ל להרב ז"ל אי שיך בנודר להתענות איסור דב"ת יע"ש ושם בתשו' הלזו הכריע בתחילה דהיכא דקבע זמן חייב בב"ת אבל בסתם אע"ג דחייב משום מ"ש בפ"ק דר"ה ד"ה וצדקה מחייב עליה לאלתר מ"מ אינו עובר בב"ת גם בתענית כן דאע"ג דחייב הואיל ובידו להתענות עם כל זה אינו חייב בבל תאחר יע"ש אלא, ומדבריו יש מקום לדחות למה שרצה לומר עט"ר מ"ז הרב נר"ו בס' חק"ל חא"ח סי' ק"א דרי"ג ע"א שרצ' להכריע מדברי הפוס' וכתבי' סי' ס' דמי שנדר להתענות סך תעניות יכול ללוותן לימות החורף ואי קאי בב"ת איך שרי והרי אמרו בר"ה ד"ה דצדקה מחייב לאלתר דהא קיימי העניים וה"נ קאי הנודר יע"ש.

ואחרי המח"ר בניו"ק לע"ד לא מכרעא דאה"ן דמחייב לאלתר עכ"ז אינו עובר' בב"ת כמ"ש הרדב"ז ז"ל שם וכתב שם דכן הוא דעת הרשב"א ז"ל יע"ש, גם מ"ש ליישב שם מה שדחה הרב מחנ"א ז"ל בה' שבועות סימן י"ד דברי הראשונים כפי דברי הרדב"ז אין כאן דחיה כלל וגם מ"ש הרב מ"ז נר"ו לדחות דברי הרב מחנ"א לחלק בין נודר לצדקה לנודר לשאר נדרי מצוה כפי דברי הרדב"ז א"צ לכל זה ועל הכל ק' על הרב מחנ"א ומ"ז הרב נר"ו שלא זכרו דברי הרדב"ז הללו וצ"י, ועיין להרשב"ץ בתשו' ח"ג סי' קס"ט דנקיט בפשיטות דאין ב"ת בד"מ אלא בנדרי גבוה יע"ש, ומ"ש שם הרשב"ץ דאם מצא שיירא הגונה ומתעצל מלעלות בכל יום הוא עובר בעשה עיין להרשב"א ז"ל ח"ד סימן צ"א בזה ומ"ש הרמב"ם והראב"ד פ"א מה' מילה ע"ש ומהר"י קצבי סימן ג' ועט"ר מ"ז הרב נר"ו בס' חק"ל חאה"ע סימן א' יע"ש, ושו"ר מ"ש הרב מ"ז נר"ו בהשמטות לחא"ח בקונ' כונן לחקר כיע״ש.