נשמת כל חי (פלאג'י)/א/לה

סימן ל"ה

יש לחקור היכא דליכא איסור ל"ע כגון דל"ק בתרי עברי דקי"ל דאסיר עכ"פ משום מסייע יע"ע אי גם בזה הנשים חייבות, דלכאור' נר' דפטורות לפי הטעם שכתב הריטב"א ז"ל ושאר הפוס' שהוא אסור מטעם דכל ישראל עזל"ז, והרי כתב הרא"ש ז"ל בפ"ג דברכות דנשים אינם בכלל ערבות כו' וכן הוא דעת רבינו יונה שם, ועם שהרב מהרימ"ט ז"ל בחר לקידושי' לד"ע רצה לומר דהנשים וטף הם בכלל הערבות יע"ש, הדבר קשה מדברי הראשונים, וכבר תמה ע"ד הרב זרע אברהם בחא"ח סי' י"ב והסכים לדין דאינן בכלל הערבות כלל יע"ש.

וראיתי להרב מוצל מאש אשר בסו' אש דת שכתב דהא דהנשים אי איתנהו בערבו' דיש להסתפק אך ה"ד במל"ת ומ"ע שאין הז"ג אבל במ"ע שהז"ג דנשים פטורות אז לא יהיו ערבניות, וכתב דגזרת הכתוב הוא דאינן חייבות בערבות מפני שאינן חייבות באותן המצות שהרי כמה מצות דחייבי' הכהנים וליתנהו בישראל היתכן לומ' דישראל אינן ערבין באותה מצוה יע"ש והרב הגדול כתב בס' עץ החיים בס' קרח דפ"ז ע"א משם הרב מ"ז עמ"ש דנשים ליתנהו בערבות מדכתי' בפ' ערבות טפיכם נשיכם כו' לעוברך בברית כו' ועוד שאמרו בפ"ק דע"ז דנענשה אשתו של רחב"ת על שלא מיחה בבעלה ומחאה מדין ערבות כמ"ש בשבועות ע"פ וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו ומסיק כשיש בידו למחות יע"ש ותי' משם מוהרמ"ג ז"ל דנשים במה שהן אינהו חייבות איתנהו בערבות יע"ש וא"כ הוא זה ק"ל על הרב מ"מ שכת' להפך ועיין להרב זרע אברהם בתשו' הנז' שכתב כדברי הרמ"ג דבמצות דחייבות איתנהו בערבות ועיין להרב שמע יעקב ס' ויצא דצ"ט וא"כ בנ"ד שהוא לאפרושי מאיסור ולא לסייע יע"ע והוא מטעם דכל ישראל עזל'ר אם הנשים חייבות בזה במחלוקת הוא שנוי וכמדובר אלא די"ל כמ"ש הרב שמע יעקב שם דבדרבנן חייבות וא"כ בחקירתינו דבלא"ה הוא איסור מדרבנן כמ"ש התוס' חייבות ועוד נ"ל מטעם אחר דהנשים חייבות והוא במה שראיתי להגאון מרן זקני נר"ו בס' הנחמד חק"ל לא"ח סי' מ"ח שהטיל פשרה בהא דכתבו הרא"ש ור' יונה ז"ל דנשים ליתנהו בערבות וכל קבל דנא מצינו כמה סוגריאות מוכיחות דנענשו הנשים בשביל הערבות וכההיא דאשתו של רחב"ת וכת' לישב לזה דהנה ערבות איתיה במ"ע ובמל"ת והיינו בגדול שיש בידו כח למחרת כגדול הדגל העיר רגדול הבית וכהא אם אינו מוחה הוא נתפס בעון הדור כאלו הוא עצמו עשה האיסור אבל במצות עשה דהוכח תוכיח את עמיתך להוכיחו בנחת ובלי רכה דאפשר שיחזור בו החוטא מעון שבידו בעשה זה אינו תלוי בערבות כלל וכן שכן נצטרך גם הנשים והגריס כמ"ש הרב החינוך וע"ז הוא דנענשה אשת רחב"ת משום דבעידן ריתחא ענשי' העשה יע"ש.

ודבריו חיים וקיימים וא"כ בהא דעיקר חקירתינו הוא כיון דביד האשה למנוע לאיש הזה שלא יעשה אותו דבר של איסור או שבידיה שלא לתת לו דבר הגורם לאיסור או שלא לסייעו דיש סיפק בידה שלא לסייע יע"ע, אה"נ דחייבות, ועם שהריטב"א והרב זקן אהרן והרב"י כתבו הטעם משום דכל ישראל עזל"ז לא באו למעט הנשים כל דאפשר להם לנשים לאשר ולקיים איסו' זה ולא לסייע יע"ע, ומ"ג לרש"י ז"ל בסנהדרין דע"ה דנקט איסור מסייע יע"ע מדכתי' הוכח תוכיח את עמיתך שכת' גבי נעמן נהי דמשו' הוכח תוכיח ליכא מ"מ לא הו"ל לומר לך לשלום דנמצא מודה לו עכ"ל יע"ש דמש' מדבריו דמשו' הוכח תוכיח נגעו בה וכל כה"ג דאיכא חיובא משום עשה דהוכח תוכיח גם הנשים חייבות.

ועוד שהרי הרמב"ם ז"ל בפיה"מ בפ"ו דתרומות מ"ג כתב דאיסור מסייע הוא מדכתי' אל תשת ידך עם רשע והרי במל"ת כולם מחוייבים אחד אנשים ואחד הנשים דהשוה הכתוב אשה לאיש וא"כ אין להם לסייע יע"ע ונ"ל דגם הוא רמוז בפסוק עצמו דל"ע לא תתן מכשול דהכונה במ"ש לא תתן ר"ל לא תניח לפניו האיסו', וגם ר"ל לא תניחנו שיעשה דבר איסור והוא ע"ד שאמר הכתוב ולא נתנו אלהים להרע עמדי וכמ"ש הרב מנחה בלולה יע"ש, ועיין להרב ישועות יעקב ס' חיי שרה ואע"פ דעיקר קרא גופיה דאיירי בעדות והנשים ליתנהו בלאו זה דקי"ל אנשים ולא נשים וכמ"ש הרב החינוך ס' משפטים סי' פ"א והרמב"ם גופיה בפ"ט מה' עדות ה"ב מ"מ אפש"ל דבאסמכתא זאת דשייכי שפיר גם נשים כיון שבידיהן שלא לסייע ידי עוברי עבירות הן חייבות.