ביאור:נשיאים = תשואות = עננים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ירמיהו נא טז : "לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו"
תהלים קלה ז: "מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו"
משלי כה יד: " נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר"
איוב לו כז: "אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו "שמות נוספים לעננים : ערבות (ערפות) = ערפל
תהלים סח ה : שירו לאלהים זמרו שמו סלו "לרכב בערבות" ביה שמו ועלזו לפניו:
ישעיה ט א : משא מצרים הנה ה' "רכב על-עב קל" ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו:
תהלים קד ג : המקרה במים עליותיו השם "עבים רכובו" "המהלך על-כנפי-רוח" :
ישעיה יד יד : אעלה על- "במתי עב" אדמה לעליון : {במה = גב (רמה)}
תהלים יח י-יא : ויט שמים וירד "וערפל תחת רגליו" ":" "וירכב על-כרוב" ויעף "וידא על-כנפי-רוח" :
"וירכב על כרוב.."
מה זה "כרוב?" יש הרבה פירושים..
אולי בעניין הזה , כרוב = חרוף = כבשה
ויקיפדיה (ענן+קומלוס) : "קומולוס" - ענן ערמתי נמוך הידוע בכינוייו "ענני כבשה", "ענני כרובית", "ענני צמר" ועוד.
שמות כ יח : ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל "הערפל" אשר שם האלהים:
דברים ד יא : ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך "ענן וערפל" :
דברים ה יט : את הדברים האלה דבר ה’ אל כל קהלכם בהר מתוך האש "הענן והערפל"
קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי:
שמואל ב כב י : ויט שמים וירד "וערפל" תחת רגליו:
מלכים א ח יב : אז אמר שלמה ה’ אמר לשכן "בערפל" :
ישעיה ס ב : כי-הנה החשך יכסה-ארץ "וערפל" לאמים ועליך יזרח ה’ וכבודו עליך יראה:
ירמיה יג טז : תנו לה’ אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על-הרי נשף
וקויתם לאור ושמה לצלמות (ישית) ושית "לערפל" :
יחזקאל לד יב : כבקרת רעה עדרו ביום-היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את-צאני
והצלתי אתהם מכל-המקומת אשר נפצו שם ביום "ענן וערפל" :
יואל ב ב : יום חשך ואפלה יום "ענן וערפל" כשחר פרש על-ההרים עם רב ועצום
כמהו לא נהיה מן-העולם ואחריו לא יוסף עד-שני דור ודור:
צפניה א טו : יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה
יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום "ענן וערפל" :
תהלים יח י : ויט שמים וירד "וערפל" תחת רגליו:
תהלים צז ב : "ענן וערפל" סביביו צדק ומשפט מכון כסאו:
איוב כב יג : ואמרת מה-ידע אל הבעד "ערפל" ישפוט:
איוב לח ט : בשומי "ענן" לבשו "וערפל" חתלתו:
דברי הימים ב ו א : אז אמר שלמה ה’ אמר לשכון "בערפל" :
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-08.
תגובות
עריכה
מאת: אביתר כהן
1. השם עורף , והוא אחורי הפנים, וכן הפועל ערף שמשמעו חתך את ערפו.
2. הפועל ערף שמשמעו נזילה, כמו השורש רעף, וכמו בפסוקים:
- דברים לג כח: "וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו
- יערפו
- טל"
- דברים לב ב: "
- יערף
- כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב"
ייתכן שיש קשר בין המשמעויות - שתיהן קשורות לגובה:
ערף = צד אחורי / גב / במה (עורף / צוואר - אחורי הגרון)
ערף = ענן / עב = במה
ערף = ירד / יזל
הענן / עב נקרא גם במה ("
"במתי עב" ") .
במה עניינו רמה / מקום מוגבה, וגם גב / גף (גוף), כך שהמובנים של ערף כרוכים זה בזה .
'על במותימו תדרך' = על גביהם (גופם) תדרוך:
- דברים לג כט: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על
- במותימו תדרך
- "
- דברים לג כח: "וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו
- יערפו
- טל"
- דברים לב ב: "
- יערף
- כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב"
אולי יש פה משחק מילים יערוף = יזל / ירד , אבל גם חכמה / לקח / אמרה. בערבית ערפה = חכמה הבאה מלמעלה.
השורש ערף דומה לשורש רעף :
- איוב לו כח: "אשר יזלו שחקים
- ירעפו
- עלי אדם רב"
- משלי ג כ: "בדעתו תהומות נבקעו ושחקים
- ירעפו
- טל"
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_nsja_0