כתיב (בראשית א, כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ" וכן כתיב (שם ט, ו) "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". הנה עומק פנימיות ענין הצלם. הוא מדברים העומדים ברומו של עולם והוא כולל רוב סתרי פנימיות הזוהר. אמנם כאן נדבר במלת צלם בדרך הפשטנים הראשונים ז"ל על פסוק (שם א, כו) "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו":
והוא כי מלת צלם ודמות כאן אינו כמשמעו כי כתוב מפורש (ישעיה מ, יח): "ומה דמות תערכו לו". אלא פירושו דמיון מה באיזה דבר. כמו (תהלים קב, ז): "דמיתי לקאת מדבר" כי לא נעשו לו כנפים וחרטום ולא נשתנה צורתו לצורת הקאת רק שנדמה אז במקרה פעולותיו שהיה נע ונד כמו הקאת מדבר שהוא צפור בודד ומעופף ממקום למקום. כן הוא לפי הפשטנים הראשונים ז"ל וכן על דרך זה הוא ענין מלת צלם. כי המה דומים במשמעם בצד מה: