נועם אלימלך/התנצלות בן המחבר
אפרש[1] נא שיחתי לפני כל ואדברה וירוח לי.
לא אכזב מלי רק האמת אספרה, למען אבאר אשר בלבי ורעיוני היה תמיד למולי.
עוד בחיים חיותו של כבוד אדוני אבי מורי המפורסם הגדול האיש אלקים בוצינא דנהורא שמו נעים כבוד מוהר"ר אלימלך זלה"ה הכ"ם[2], בהיותם בכאן כמעט כמו מקדש מעט בהתקבץ יחד קודש ישראל לשמוע דברי אלקים חיים יוצאים מפה קדוש מדבר, ועלימו תטוף מלתו של כבוד אבי מורי זלה"ה מצוף דבש, ומצאו בו כל אחד מגמת נפשו ולבו איך לעבוד את ה׳, בהשכיל לבותם כל חד לפי מדרגתו, רבים שתו בצמא את דבריו הקדושים, להיות חקוקים בעט סופר שמור לדורות ולהביאו לבית הדפוס, באמרם לאו בכל יומא ניסא מתרחיש לנסוע תמיד אל כבוד אבי זלה"ה לשמוע מפיו הקדוש ממש, וכשיהיו הדברים נאמרים בספר זכרון, אז נשמח כולנו תמיד בקראנו בו הנהגתינו, ונדע איך להשכיל דרכינו לפני בוראינו ולכלכל את מעשינו כראוי ונכון, כל חד לפי שכלו אשר יבין בו, וכל אחד יאמר שכל הנאמר בו הכל בשבילי.
זאת השבתי למולם, גם אנכי ככם חשקי מאד לדבר זה, ובודאי כך הוא האמת והיושר, אך אי אפשר לעשות שום דבר קטן ודבר גדול בלתי ידיעת כבוד אבי מורי זלה"ה, ובפרט דבר גדול כזה צריך אני להימלך בו, אמרתי אבקשה את הדבר הזה מאתו אולי ישמע בקולי.
רצתי במהירות לכבוד אבי מורי זלה"ה ודברתי הדברים האלה באזניו, והשיב בזה הלשון: אמת נכון הדבר מאד לפני בורא עולם ית"ש שיבא לבית הדפוס, כי כל אחד בודאי ימצא בו מחוז חפצו לפי מעמדו ומדרגתו בעבודה, אך שאיני רוצה שיהיה זאת בעודי בחיים מהטעם הכמוס. ונצטויתי בציווי גמור מפיו הקדוש והטהור שלאחר מותו אראה להביאו לבית הדפוס. וכה אמר: אין לך מצוה גדולה מזו, כי אף שנראין הדברים כפשוטין לפי ראות העין לכאורה, אבל כשיבוא איזה אדם צדיק וישר וחכם וילמוד בזה הספר, בודאי ימצא בו כל רצונו ובזה יאות הדבר אלי.
בעבור הדברים אלו הקדושים ששמעתי מפיו, גמרתי בלבי הדבר להעשות כן למען כבוד הבורא ב"ה וב"ש ויתעלה זכרו, והיה כל מבקש ה׳ באמת להעמיק תוכן הדברים עד היכן מגיעים, עמוק עמוק ימצאנו, והנהגות ישרות ודרכי נועם. וקראתי שם הספר נועם אלימלך על שם כבוד אבי זלה"ה, ועל שם אמירה נעימה כסופה אהובה הנשמעת בקהל קדושים, ואבקשה נא מאת השם הטוב על גמרו של דבר, ד׳ היה עוזר לי.
נא מאוד אהובי' אחי' וריעי' בקשתי מאתכם, שבאם תמצאו איזה דבר שיהיה נראה כטעות או יתור לשון או כדברים פשוטים, בקשתי מאד לעיין בדבר היטב בענין ההוא, ואחר העיון האמיתי אם באמת ימצא איזה טעות, ידעו נכון שהכותב טעה, כמאמר הרמב"ם ז"ל שילוד אשה לא ימלט משגיאה ודלמא אשתלי.
ארוממך שמך הגדול המפואר, על רב טוב אשר גמלת עמי ועד כה עזרתני, ועל הכל הרבית טובך עמי עתה, אשר זיכיתני להוציא לאור תעלומות חכמה אשר יצאו מובהקים מאור עליון, דברי אלקים חיים של כבוד אבי מורי זלה"ה, בטוב הגדול הזה שמחתי ושימחתי.
לכן אתנפל לפניך, אל רחום כהרבית טובך וחסדך עמי בדבר זה להביא לבית הדפוס הספר הקדוש הזה, כן תעזור ותהיה למשען לי.
יהי לבי תמים בתורתך, והספר הזה יהיה תמיד לנגד עיני ולבי ללמוד מתוכו רוממותך הגדולה, ולזכור בשפלותי וחסרוני, למען לא אמוט מהדרך הטוב והישר זה חלקי ועמלי.
מעתה אבקש לפני ד׳ אלהי, אותן האנשים אשר היו בעזרתי להוציא מכח אל הפועל, יהא רעווא שיתברכו בכל הברכות תנו"ך[3], ויעמוד להם זכות אבי המנוח זלה"ה, ויזכו לעבודתך מתוך הרחבה מרוב כל, וינצלו הם וכל אשר להם מכל נגע ומחלה, ומכל מיני פורעניות ומשחת לבי.
למען כבוד שמך הגדול תעשה ותקיים נא כל הברכות אשר תמיד על פה כבוד אבי מורי הורגלו, להיות מברך ישראל ולמסור נפשו עליהם בכל עת, ולבטל מהם גזירות רעות בתפילתו הנאמנה במסירות נפשו. אבי שבשמים, זכרה נא אלהי לטובה לאבי כל זאת, ותהי נשמתו הקדושה צרורה בצרור החיים עם נשמת אברהם יצחק ויעקב, וחוס ורחם עלינו ופדנו מכל צער, ואדרבה תשמח לבבנו בשמחתך הגדולה ובישועתך אשר אנחנו מצפים ומיחלים לה תמיד יומם ולילה.
כאשר היית עם אבי זלה"ה, כן תהיה עמי ועם אחי׳ וריעי׳ אוהבי נפשי, ונזכה לילך גם כן בעקבותיו הקדושים, ואשר תמיד הדריכנו לעבודתך יעמוד לנו לבל נטה ימין ושמאל, אל תעזבנו ואל תטשינו, ונזכה כולנו לקץ הגאולה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
כ"ד המתנצל הק׳ אלעזר בהרב המפורסם הגדול מוהר"ר אלימלך זצוק"ל