נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קפ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קפ עריכה
תשובה
לכבוד אהובי האלוף התורני המופלא מו"ה נתנאל יצ"ו.
אשר שאל על המטבע אשר טבעו עליו השם של ארבע והט"ז כתב באו"ח סימן של"ז ס"ק ט"ז להתיכו. ומעלתו תמה על דבריו דבמסכת ערכין ו' ע"א מבואר דאפילו לא נכתב לשמו צריך גניזה עד כאן דבריו. ואני תמה והיכן מבואר שם בערכין כן ושם דצריך גניזה היינו משום דשם לא מספקא לן רק אם כוונתו לשמים על כל הקורה וכולה אסורה בהנאה או אי כוונתו על דעת ישראל ועכ"פ השם נכתב לשם קדושה אדרבה על ידי שכתב על הקורה השם אמרינן שזה ראיה שכוונתו לשמים וכדאמרינן שם טעמא דשם כתוב עליה כו' אבל אם ודאי נכתב שלא לשם קדושה מבואר בש"ך סימן רע"ו ס"ק י"ב שמותר למחקו לצורך תיקון. ועוד אפילו לפי טעותו שגם כשלא נכתב לשמו צריך גניזה מ"מ מה ענין נכתב שלא לשמו לנכתב לשם ע"ז שהרי לשון הט"ז שם שטבעו אותן לשם ע"ז ואף אם כוונתו להקשות מנא ידעינן שכוון בעל המטבע לשם ע"ז אולי נתכוון על שם בורא העולם כבר הרגיש בזה גדול אחד הביאו תוספת שבת בשם באר היטב. ואני אומר שיפה כיון הט"ז שזה ברור שאף אם המושל שתיקן מטבע זו היה לבו לשמים ואף אם גם האומן שחקק צורת המטבע על החותם היה כוונתו לשמים מ"מ זה המכה בקורנס שהחותם יוטבע על המטבע זה עושה מעשה קוף ואין לו שום כוונה ועיקר האותיות שנטבעים על הכסף הוא ע"י זה וא"כ עכ"פ לא נעשה לשמו. אלא שמטעם זה היה מותר לקיימו אבל מטעם חשש שמא נעשה לשם ע"ז כתב הט"ז להתיכו וא"כ אין בזה שום חשש איסור להתיכו. ואעפ"כ לדעתי אין חיוב להתיכו והרי במדינות הודו על הרבה מטבעות יש שם ע"ז ונושאים ונותנין בהם כמבואר ביו"ד סי' קמ"א * [הגה"ה מבן המחבר עיין בזה בתשובת חוות יאיר סי' ט"ז:] ואולי דעת הט"ז ששם בן ד' שטבעוהו לשם ע"ז הוא בזיון להשם ביותר ולכן יש להתיכו. דברי הד"ש: