נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קסה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קסה
עריכהתשובה
שלום לכבוד התורני המופלא הר"ר גומפרך י"ץ.
מכתבו קבלתי. וע"ד התינוק בן שלש שנים ועדיין לא נימול כי שלשה אחים הקודמים לו מתו מחמת מילה וכבר הזהרתי שלא ימהרו למולו עד יודיעני מהות בריאותו ובאמת תיכף בהשלישי שמלו אותו לא כתורה עשו כי במילה קיי"ל כרבי דבתרי זימני הוי חזקה ופוק חזי מה עלתה שמת מחמת מילה. ואמנם זה שכבר הוא בן שלש שנים באמת אי לאו שהרמב"ם והטור והנימוקי יוסף ביבמות אמרו שלא תמול השלישי בזמנו אלא ממתינין לו עד שיגדל ויתחזק כחו הייתי אני חוכך שלא למולו כלל כי סתמא אמרו ביבמות ס"ד ע"ב שלישי לא תמול וכן הרי"ף והרא"ש שם ביבמות העתיקו סתם שלישי לא תמול. ואמנם במסכת שבת קל"ד ע"א תניא אמר ר"נ פעם אחת הלכתי לכרכי הים ובאה אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני וראיתיו שהוא אדום ואמרתי לה המתיני עד שיבלע בו דמו וכו' ומלו אותו וחיה כו' הרי שהתיר למולו אחר שיבלע בו דמו ודלמא שאני התם שראינו בו שלא נבלע בו דמו אמרינן מסתמא גם הראשונים היו אדומים אלא שלא השגיחו על הדבר שהרי גם בזה השלישי ר' נתן הוא שהשגיח על הדבר. אבל באשה שמלה בנה ראשון ושני ולא היה בהם שום סימן של חלישת כח ומתו אמרינן שהוחזקה שבניה מתים מחמת מילה ולא תמול השלישי כלל. ועוד יש לומר אולי ר"נ שהתיר למולו אחר שיבלע דמו סובר * [הגה"ה מבן המחבר עיין בתוס' מס' חולין דף מ"ז ע"ב ד"ה שלישי שכתבו להוכיח דר"נ סבר כרבי דבתרי זימני הוי חזקה מדאמר לה המתיני. והמהרש"א שם הקשה דלמא לאו משום דבתרי זימני הוי חזקה אמר לה המתיני אלא משום הדם שלא נבלע בו עדיין. ומתרץ המהרש"א דא"כ למה הוזכר כלל שמלה ראשון ומת שני ומת אלא ע"כ דאכתי לא קים לי' שלא למול ינוקא דסומק אלא כיון דשנים הראשונים כבר מתו שהיו ג"כ אדומים לכך אמר המתיני דבתרי זימני הוי חזקה ואחר שנבלע בו דמו אמר למול דלא הוחזקו אלא באדומים ומשום שלא נבלע עדיין הדם בהם מתו עכ"ל המהרש"א. ולפ"ז י"ל דמה שהתיר ר"נ למול השלישי אחר שנבלע בו דמו הואיל וגם ב' הראשונים לא הוחזקו שמתו מחמת מילה אלא מחמת שהיו אדומים אבל אם היה מוחזק שמתו מחמת מילה בלי שום סבה דאדמימות הוי אמרינן דהוחזקו שמתו מחמת מילה ולא תמול השלישי כלל כמ"ש אאמ"ו. אמנם דברי מהרש"א דחוקים דעיקר חסר דהו"ל להגמרא להזכיר דשנים ראשונים שמתו ג"כ היו אדומים. א"ו צ"ל דס"ל להתוס' דמדהזכיר ר"נ ראשון ומת ושני ומת מכלל דאתי לאשמועי' דבתרי זימני הוי חזקה ואפ"ה התיר ר"נ למול השלישי אחר שנבלע בו דמו דאין קפידא אלא למול בזמנו אבל אחר שהוא בריא אולם ליכא חזקה ומותר למולו כמו שמסיק אאמ"ו הגאון המחבר ז"ל:] כרשב"ג דבתלת זימני הוא דהוי חזקה ולכך לא הקפיד על מיתת הראשונים ורק מחמת שלא נבלע דמו לא הניח למולו בזמנו לכך אמר להמתין עד שיבלע דמו אבל אם כבר נתחזקה שבניה מתים מחמת מילה אין שום היתר למולו בשום פעם. אך על זה יש ליישב דא"כ למה הזכיר ר"נ כלל שמלה ראשון ושני ומתו אבל הקושיא הראשונה קשה וצ"ל בדוחק כיון שר"נ לא ראה שני ילדים הראשונים היה לו לחוש אולי הראשונים לא היו אדומים ואעפ"כ מתו ואיך התיר למול זה אחר שיבלע בו דמו ועכ"פ היה לו לחקור אם היו הראשונים ג"כ אדומים. א"ו שמחמת מיתת הראשונים אין קפידא רק שלא למול בשמיני אבל אחר שיתחזק מותר וכשצוה ר"נ להמתין בודאי ג"כ הזהיר שיהיה בריא וחזק דמסתמא לא באותו רגע שיופסק האדמימות התיר למול אותו דמן הסתם הוא חלוש עדיין כיון שלא נבלע דמו עד עתה. זה הנלע"ד ליישב דעת הפוסקים הנ"ל. וכיון שהרמב"ם והנ"י והטור והש"ע פסקו כן מי יבוא להרהר אחריהם. ולכן אם התינוק הזה רואין בו שהוא בריא וחזק כדרך כל שאר בני ג' שנים וגם מראה פניו צהובות ולא ירוקות ימולו אותו. וטוב להשגיח שיהיה בזמן שהיום הוא זך האויר. וכדאי היא מצות מילה שתגן שלא יזיק לו כלל. דברי הד"ש: