נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קמג

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קמג

עריכה

תשובה

את חג המצות, תחוג בחדוה ודיצות, כבוד אהובי תלמידי ידידי הותיק האלוף הרבני המופלא מו"ה וואלף נר"ו מטריטש:

אתמול קבלתי מכתבך ובלילה פתחתיו וראיתי מה שהוקשה לך על הרמב"ם פ"ט מפרה הל' י"ב שפסק מים מקודשים ששתה מהם כו' וכן כל העופות פסולין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת. שהוא נגד הסוגיא בגיטין דף פ"ו ע"ב דקרצית שבעמיר נמי אינה פוסלת ע"כ דבריך. ובודאי הדבר צריך טעם למה לא הרגישו בזה שום אחד מנושאי כליו. ואמנם לעמוד על כוונת רבינו הגדול עצמו עיינתי בלילה והשקפתי כמו שעה וזה אשר נלע"ד בשומי לב למה לא הביאו הרמב"ם בפ"ג מאיסורי מזבח דתסיל כשר משום בני יונה ופסול משום תורין ודאציפי ותורין של רחבה הוא איפכא שכשרין משום תורין ופסולים משום בני יונה שהוא מימרא ערוכה בחולין דף ס"ב והרמב"ם לא הזכיר דבר מזה. והנה שם בגיטין מתיב ר' דניאל בר קטינא ממשנה דפרה פ"ט כל העופות פוסלין חוץ מן היונה ואם איתא נתני חוץ מיונה וקרצית, ומשני הגמרא לא פסיקא לי' דגדולה לא פסלה וקטנה פסלה. ואומר אני שאם גם ביונה לא פסיקא ואיכא יונה דפסלה ואפ"ה שנאו במשנה לומר דאיכא יונה דלא פסלה א"כ נסתר תירוץ הגמרא ונשאר התיובתא דאם איתא דקרצית לא פסלה ניתני חוץ מן היונה וקרצית ובחולין שם אותיב ג"כ רב דניאל מהך משנה חוץ מן היונה ואם איתא ליתני חוץ מן היונה ותסיל ומשני ר' זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא ופירש"י בד"ה תסיל מוצץ ומקיא ואעפ"כ בכלל יונה היא דהא מוצץ ושאר עופות אינן מוצצין כלל כו'. והנה צריך להבין קושיית הגמרא דליתני יונה ותסיל והלא תסיל מין יונה הוא והרי הוא בכלל מה ששנה חוץ מן היונה וצ"ל דאעפ"כ הקשה שהיה לו לתנא לפרש כיון דאיכא למטעי שאינו בכלל יונה ולפ"ז קשה לפי מה דמשני דתסיל באמת פוסל ואעפ"כ מין יונה הוא א"כ קשה איך פסק התנא ותנא חוץ מן היונה והא איכא תסיל דיונה הוא ופוסל. וצ"ל דבאמת אין כוונת המשנה על כל יונה רק דמשנתנו קאמר דכל העופות פוסלין לחלוטין חוץ מן היונה שיש יונה שאינה פוסלת וסמכה עצמה על הטעם מפני שמיצצת ולפ"ז הדרא קושיא דגיטין למקומה דניתני חוץ מן הקרצית שהרי גם יונה לא פסק א"כ גם קרצית ניתני ונסמוך על הטעם מפני שמוצצת א"ו דכל קרצית פוסלת נמצא דסוגיא דגיטין וסוגיא דחולין סתרי אהדדי וסובר סוגיא דגיטין דתסיל אינה כלל מין יונה שאין מין יונה אלא יונה ממש, ולפ"ז גם תורין אינן בכלל אלא תורין ממש ולא שום מין תורין וכיון שאין לנו הכרע בין הסוגיות הללו באיזה סוגיא נקבע הלכה שאף שסוגיא דגיטין ר"י הוא מרא דשמעתא מ"מ ר"י לא בשביל עצמו אמרה רק אמרה לבני רב חלפתא שאבוהון ר' חלפתא אמר כן ור"ח הוה מתלמידי דרב שהרי בספרים אחרים הנוסחא בגיטין הכי אמר אבוכון משמיה דרב וא"כ אפילו לנוסחא דידן דלג"ל משמיה דרב עכ"פ מתלמידי דרב הוא ומרא דשמעתא דסוגיא דחולין הוא רב יהודה וע"ש בתוס' ד"ה אמר רחבה וכיון דשניהם תלמידי דרב אין לנו הכרע הלכה כדברי מי ולכן השמיט הרמב"ם בפ"ג מאיסורי המזבח דין תסיל ודאציפי ותורין של רחבה ובהלכות פרה הביא המשנה כצורתה והשמיט דין קרצית, זה הנלע"ד על שעה חדא בכוונת רבינו הגדול, דברי רבך הד"ש: