נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/צט

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן צט

עריכה

תשובה

להרב הגאון הגדול המופלא ומופלג מוה' אלעזר נר"ו אב"ד דק"ק רעכניץ בעל המחבר ס' אור חדש:

על דבר אשה גמולה דא מבעלה זה שנתים ומוצאת תמיד על עד הבדיקה קרטין דקים מאוד וגם שערות ומתחלה לא היתה מרגשת כאב בכליות רק בשיפולי המעים וכעת נתחדש שמרגשת כאב בכליות והגאון מק"ק בראד הורה לסנן השתן דרך חתיכת פשתן דק ואם תמצא על הפשתן קרטין כאלו תולין במכה שבכליות אף בלי כאב כלל והעיד הגאון הנ"ל שכן נתפשט הוראה בק"ק ליסא לסנן השתן ולבדוק כנ"ל. גם זאת עשתה האשה שבדקה אחר השתן ומצאה קרטין הנ"ל ושוב קינחה היטב ומצאה גם בין הפרקים בין השתנה להשתנה קרטין הנ"ל, זו היא תורף השאלה: וע"ד הוראה של ק"ק ליסא אני תמה אם סמכו עצמן על דברי ט"ז בסימן קצ"א א"כ אין צורך בדיקת השתן והט"ז התיר מצד הקרטין גופייהו ואם משום שהט"ז עצמו שדי נרגא לחלק בין קרטין לקרטין שכתב דשמא קרטין הללו אינו דומה באיזה צד לקרטין דר"ן לכן לא התיר הט"ז רק בצירוף הכאב ומנהג ק' ליסא אולי הוא להתיר גם בלי כאב ולכן הצריכו סינון השתן. א"כ אני תמה על מי סמכו כיון שהט"ז לא התיר בזה ואם על רמ"א סמכו שכתב בסוף סי' קצ"א ונמצא כזה גם במי רגלים טהורה כו' א"כ הרי תברא בצדה שהרי כתב רמ"א ואינה מוצאת אותו רק אחר הטלת מי רגלים כו' הרי שאם מוצאת שלא בשעת הטלת מי רגלים או סמוך לו ממש אף שנמצא ג"כ במי רגלים טמאה. ואני תמה איך יתפשט מנהג נגד דעת רמ"א בלי שום סמך מהפוסקים הראשונים ואם על איזה תשובות אחרונים סמכו יהיה להם אשר להם. ואני איני מעיין בתשובות האחרונים כי אין הזמן מספיק בידי והלואי אוכל לעמוד על דברי הראשונים:

ואמנם אני חושש אולי שמע השומע וטעה כי באמת יוכל להיות זה אמת להתיר ע"י סינון השתן והוא באשה שמוצאת קרטין כמין חול וחצץ אדום כשבודקת אחר שמשתנת ובתוך השתן לא נמצאו אותן קרטין וכן כשבודקת בשאר פעמים אינה מוצאת, שהאשה זו אף שאינה מוצאת קרטין הללו רק אחר שמשתנת אפ"ה אי אפשר לטהר אותה כיון שבתוך השתן אינה מוצאת אם איתא שהוא מחמת חול שהוא בכליות וע"י השתן יוצא לחוץ א"כ גם בתוך השתן היה לה למצוא, באשה זו שייך לסנן השתן ואם אחר הסינון נמצאים קרטין א"כ באמת גם עם השתן יוצאים ומטהרים אותה אבל לעולם אין מטהרים רק מה שמצאה סמוך להשתנה:

והנה ראיתי במכתב מעלתו רמז שאף אם נסכים לדברי הט"ז מ"מ יש לדון אולי אין דרך הכליות להוליד רק חול וחצץ ולא שערות וכן ראיתי במכתב חתנו ששאל ג"כ דבר זה אם להתיר גם השערות ובלא בדיקת פושרין:

ואני אומר אם היו דברי הט"ז ברורים לנו להלכה היה מקום להתיר גם השערות ואדרבה בהשערות יש ס"ס שמא מן הכליות דעכ"פ מידי ספיקא לא נפיק שיכולים הכליות להוליד גם כמין שערות ואת"ל מן המקור שמא שומא יש לה במקור כמ"ש בפרק המפלת דף כ"ב ע"ב ואף שזה הוא הכל ספק אחד שמא דם נדה ושמא אינו דם נדה ואם אינו דם נדה מה נפקותא יש לנו אם הוא שומא במקור או אם הוא בכליות, אני אומר שזה שפיר מקרי ס"ס שאם הוא מן המקור אף שהאשה טהורה השערות טמאים שמקור מקומו טמא וכבר מבואר כל זה בספרי נו"ב בסימן מ"א אות ד' ואף שיש לעמוד על הבירור ע"י בדיקת פושרין בזה יש פלוגתא כשיש ס"ס אם צריכין לעמוד על הבירור וביארתי כל חילוקי דעות בזה בחיבורי הנ"ל בסימן נ"ז דף כ"ט ע"ב ואמנם כל זה אם היינו מסכימים לדברי בעל ט"ז אלא שאני אומר שאין בדברי הט"ז מרפא לשאלת אשה שאנו דנין עליה שהרי בדברי חתנו הרב ראיתי שדרכה למצוא קרטין הללו גם בימי נדתה ודברי הט"ז הם ברואה קרטין הללו אחר שפסק השפעת הדם דבזה יש סברא להתיר כמ"ש הר"ן בתשובה והובא בב"י בסימן הנ"ל וזה לשונו בזה כתב הר"ן בתשובה הנזכרת כו' והא ודאי מיעוטא דלא שכיח הוא דכי חייש ר"מ למיעוטא היינו כשיוצא עם מימי רגלים כעין אותו דם שרגיל לצאת מן המקור כו' אבל כאן שאינו יוצא אלא כמין חצץ אדום וגו' ובשעה אחריתי אינו יוצא ממנה כעין אותו דם כלל הוא ודאי מיעוטא דלא שכיח עכ"ל הר"ן. וא"כ באשה זאת שגם בימי נדתה רואה ג"כ קרטין הללו ליכא קולא זו וכיון דדברי הט"ז גופייהו חלושים מאוד עכ"פ גם הסומך עליו מ"מ הבו דלא לוסיף יותר ממה שהוא בעובדא של הט"ז:

ואמנם הנלע"ד תקנת אשה זו שתעשה הבדיקה המבואר בחיבורי נו"ב סימן מ"ח ע"ש ואם תמצא קרטין ושערות הללו על הבדיקה ואח"כ תוציא המוך שהכניסה לעומק הרחם ולא יהיה עליו שום קרטין ושום שערות אז נודע שודאי יש לה מכה חוץ למקור המוציא קרטין ושערות האלו ושוב לא תחוש לקרטין ושערות הללו. כן נלע"ד אם יסכים מ"כ עמי ויוכל לשאול עוד לאחד מחכמי הדור כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא. וה' יצילנו משגיאות, זולת זה ההכרח לקצר כי רבו עלי טרדות מכמה שאלית ממקומות קרובים ורחוקים הנחוצים לדינא גם טרדות התלמידים עד שאין לי פנאי לעיין יותר ועוד חזון למועד ואולי אשיב לו כאשר יהיה כבר על מכונו בק"ק ווישניצא. ואני תפלתי שגורה ישלח ה' מלאכו לפניו להצליח דרכו ולהגדיל כסא כבודו, כנפשו ונפש אוהבו נאמנו ד"ש ושלום תורתו תמיד: