נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/פח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן פח
עריכהתשובה
שלום לכבוד אהובי תלמידי הותיק האלוף התורני. עסיס רמוני. מוה' שמואל מו"צ דק"ק נ"ש:
מכתבך קבלתי. וע"ד האשה אשר ראתה כמה פעמים מחמת תשמיש בלי ביאת היתר בינתים והוא כמו ששה עשר שבועות אחר הלידה ובכל פעם מרגשת בשעת תשמיש כאב גדול ושלא בשעת תשמיש אינה מרגשת כאב ועשית לה בדיקת שפופרת ומצאה על המוך על ראשו אלא שמעט היה נוטה לצד. הנה לא יפה עשית ועצת נערים הוא זה למהר הבדיקה ומה היה לך למהר בבדיקה הלא אפילו אם היתה מוצאת נקי בבדיקה וכי היית אתה יכול לטהרה בלי שאלת גדולי הדור. הלא נחלקו בזה גדולי הפוסקים אם להתירה לבעלה הראשון וא"כ סוף סוף היית צריך לשאול לגדולים ממך ולמה מהרת נעשה הבדיקה לנשמע ההוראה ולא עיינת מ"ש הש"ך בסימן קפ"ז ס"ק י"ד. ועתה הבאת את האשה במבוכה רבה לכל ימי חייה וקול דמי האשה צועקים עליך שאסרת אותה על כל העולם כיון שגילתה מקור דמיה ואיגלי בהתתה שרואה מן המקור וכאב אינו כמכה וגם לפי המושכל היא מרגשת כאב בצדדים והרי הדם הוא מן המקור בודאי שהרי מצאה על המוך וגם הלידה לא תגרום לה קולא כי עיקר הקולא הוא שע"י הלידה הוכו הצדדין והרי זו רואה מן המקור לכן קשה מאוד למצוא היתר לאשה זו אפילו ע"י גירושין להנשא לאחר וק"ו לבעלה שנתקלקלה תחתיו. ואעפ"כ בל אמנע מללמד זכות והוא זה שכל משך שנתים אחר לידה אין לה תקנה אף אם תקבע לה וסת קבוע ליום קבוע כי אעפ"כ עדיין אין לו דין וסת קבוע בימי משך זמן ההנקה כ"ד חודש. ואח"כ אם תקבע לה וסת קבוע ממש שיהיה קבוע לכל הפוסקים אז היא מותרת לשמש עם בעלה ואם שוב תראה מחמת תשמיש פעם ראשונה אז פעם השנית תפרוש ליל טבילה ותשמש בלילה שאח"כ ואם שוב תראה מחמת תשמיש תחזור ותטבול ותשמש פעם שלישית ואם שוב תראה אז תבוא לשאול לגדולי הדור. וטעם הוראה זו יבין וישכיל המשכיל ע"פ מה שכתבתי בנו"ב חי"ד סימן ס"א. ואף שכתבתי שם שעדיין לא מצאתי סמך בדברי הראשונים מ"מ באשה ילדה כזו ולאסרה על כל העולם צריך אני לכנוס בפרצה דחוקה ועכ"פ מהיום ומעלה הוי זהיר ברוחך שלא לקפוץ להורות בדברים כאלו בלתי שאלה מגדולי הדור כי אין הוראה זו כהוראת נטל"פ או לשער בששים או לראיית נקב אם ניקב מעבר לעבר שהם דברים השכיחים ורוב הקמים להורות בקיאים בהם משא"כ בפתחי נדה ובדבר שאינו שכיח. והיה זה שלום כנפשך ונפש רבך. הד"ש: