נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/עט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן עט
עריכהשנית על ענין הנ"ל להגאון הנ"ל:
מה שרצה ליישב מה שמביא הש"ס במס' ע"ז דף ל"ד ע"ב קרא ולא ידבק ובתמורה דף למ"ד ע"ב קרא והיית חרם כמוהו והביא דברי התוספות בשבועות דף ל"א ע"א בד"ה ורואה זכות כו' בפ"ק דסנהדרין נפקא לן מלא תגורו וכן דרך בכמה דוכתין. ועל זה הקשה מעלתו שהרי התוס' עצמן בסנהדרין י"א ע"ב ד"ה אין מעברין את השנה אלא ביהודה כו' כתבו וקשה קצת דבברכות נפקא לן מדכתיב כי מציון תצא תורה כו' ואי כדברי התוס' במסכת שבועות אין כאן אפילו קצת קושיא שהרי כן דרך הש"ס. והנה הוסיף מעלתו נופך משלו דהיכא דהנך פסוקי המה חד עשה וחד ל"ת דרך הש"ס להביא בכל מקום קרא אחרינא כדי שנדע שיש בדבר זה עשה ול"ת ובזה ניחא לי' הני תרי סוגי' דע"ז ותמורה דמייתי בע"ז ולא ידבק שהוא ל"ת ובתמורה מייתי והיית שהוא עשה כדי שנדע שיש בזה איסור עשה ול"ת. הנה לפי סברא זו גם דברי התוספות בשבועות עם דבריהם בסנהדרין לא סתרי אהדדי ודעת לנבון נקל. ואני אומר דבר חכמה אמר ואפריין נמטי ליה מה שתירץ שינוי הסוגיא אבל אכתי לא משני מידי למה בע"ז שהוא בסדר נזיקין הוא קודם לתמורה שהוא בסדר קדשים הביא קרא המאוחר בתורה ובתמורה שהוא מאוחר בש"ס הביא קרא המוקדם בתורה:
ואמנם אם נימא דגם בתרי סדרי אין סדר למשנה ניחא קצת. והנה דעת הכ"מ בריש פ"ט מהל' רוצח דבתרי סדרי יש סדר. אבל דעת התוס' בריש פרק ב' דע"ז בד"ה אין מעמידין מוכח דגם בתרי סדרי אין סדר ע"ש בסוף הדבור. ומ"מ דברי התוס' במס' שבועות דף ל"א ע"א הנ"ל לא יתישבו בזה דהרי הנהו תלתא מכילתא סנהדרין מכות שבועות ודאי על הסדר נישנו דהרי בריש מכות קאמר תנא התם קאי כל הזוממין כו' ובריש שבועות קאמר מכדי תנא ממכות סליק וא"כ קשה למה בסנהדרין מביא קרא שבמשנה תורה לא תגורו ובשבועות מביא קרא שבמשפטים מדבר שקר תרחק. וכן לפמ"ש התוס' שם בריש שבועות בד"ה תנא כו' דדוקא לענין סתם ואח"כ מחלוקת אמרינן אין סדר למשנה אבל רבי אח"כ סדרן על מכונן א"כ רבינא ורב אשי שסדרו הגמרא ודאי על סדר המשניות שסדרן רבי סדרו ממילא לא נשאר תירוצו של מעלתו קיים. גם לתרץ מה שמביא במס' ע"ז קרא המאוחר ובתמורה מביא קרא המוקדם אם לא שיאחז סדרו של בעל כף נחת בהקדמתו שסדר נזיקין הוא סדר אחרון בש"ס*: [הגה"ה מבן המחבר התוס' בודאי לא ס"ל כבעל כף נחת דהא כתבו בריש מס' ע"ז בד"ה לפני וכו' דמס' ע"ז הוא בסדר ישועות ע"ש ועיין ברא"ש סוף מס' עוקצין. אמנם לכאורה יש בזה סתירה בדברי התוספות והרא"ש דבריש פרק אין מעמידין כתבו התוס' בד"ה אין מעמידין דלית הלכתא כסתם משנה דאין מעמידין כיון שיש מחלוקות במס' פרה ובתרי מס' לכ"ע אין סדר עכ"ל. וכן כתב הרא"ש שם דלא הוי מחלוקת ואח"כ סתם כיון דהוו בתרי מסכת עכ"ל. והוא תמוה דאף אם יש סדר הלא פרה הוא בסדר טהרות שהוא אחר סדר נזיקין והוי סתם ואח"כ מחלוקת אלא צ"ל דס"ל דסדר נזיקין הוא סדר אחרון כדעת בעל כף נחת. ועיין במהרש"א שם בריש פרק אין מעמידין שהקשה כן על דברי תוס' והניח בצ"ע אבל אי אמרינן דס"ל כבעל כף נחת דנזיקין הוא סדר האחרון אין מקום לתמיה זו אמנם יהיו דברי התוס' ורא"ש סותרי' וצ"ע ועיין בתוי"ט בפתיחתו למשניות ששפך סוללה על דברי הכף נחת ולא הזכיר דבר מדברי התוספות והרא"ש הנ"ל:]
וכל זה אני כותב לפי דרכו דרום מעלתו אבל לענ"ד מ"ש התוספות בשבועות דף ל"א שכן דרך הש"ס אין הכוונה שיהיו דברי רז"ל אמורים במקרה בלי כוונה מכוונת אבל כך הוא הצעת הדבר, דבאמת הך מלתא דתלמיד היושב לפני רבו ורואה כו' שלא ישתוק הוא נלמד ומשתמע הן מקרא דלא תגורו והן מקרא דמדבר שקר תרחק ובסנהדרין שם הביא בתחלה ברך וקשה שבאו לדין שאינו רשאי לומר איני נזקק לכם ודרש זה מקרא דלא תגורו וכיון דעסיק שם למדרש קרא דלא תגורו מביא ג"כ שם הך דתלמיד היושב ודריש לי' ג"כ מקרא זה עצמו דעסיק ביה שם ובמס' שבועות איירי שם בדף למ"ד ע"ב בכמה לימודים שלומד מקרא דמדבר שקר כו' ע"ש ולכן מביא שם הך דתלמיד היושב כו' ודרשו ג"כ ממקרא ההוא דמדבר שקר תרחק שהרי גם מיניה נשמע שבכל מקום מביא הש"ס לפי ענין הסמוך לו. וזה כוונת התוס' שם דכן דרך בכמה דוכתין היינו למדרש דבר אחד משני מקראות אבל אעפ"כ מביא בכל מקום לפי ענין הסוגיא דאיירי שם בסמוך לו אבל שיביא הש"ס בשני מקומות על דבר אחד בכל מקום קרא אחר בלי שום שייכות למה שלפניו או שלאחריו זה ודאי לא נכון כלל ולכך שפיר תמהו בסנהדרין דף י"א ע"ב שמביא קרא לשכנו תדרשו ובברכות מביא קרא כי מציון תצא תורה שבשום מקום אינו מביא הש"ס ממקרא ההוא רק אותו דרוש לבדו שאין מעברין השנה אלא ביהודה. זה הנלע"ד בישוב דברי התוס' לפי קט שכלי אם מסכים מעלתו בזה:
והנה ראיתי למעלתו שסובר בסנהדרין הני דרשות דנדרשו שם מלא תגורו במחלוקת הם שנויים דת"ק דריש מיניה לרך וחזק כו' ודריש תגורו לישנא דדחילו שלא יתיירא וריב"ק דדריש מיניה מנין לתלמיד כו' פליג על ת"ק ודרש לא תגורו לישנא דכנושי. ואני תמה על דבריו שרוצה לחלק עלינו את השוים ולדעתי מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. והנה מה שהביא למעלתו לחשוב כן הוא לפי הנוסחא שלפנינו בסנהדרין דגריס ריב"ק אומר דמשמע שבא לחלוק. אבל אני תמה אם בתר גמרא דידן אזיל למה קרא להראשון ת"ק והלא נזכר שם אמרו ריש לקיש אמר והוא אמורא ולא תנא ואיך יחלוק ריב"ק שהוא תנא עם ר"ל שהוא אמורא ולמה לא הביט ופנה אל כל שכיני הגמרא והם הרי"ף והרא"ש. והנה הרא"ש גריס תניא אמר ר' יהודה בן לקיש שנים שבאו לדין אחד רך כו' שנאמר לא תגורו כו' אמר ריב"ק מנין לתלמיד שיושב לפני רבו כו', הרי לגרסת הרא"ש גם הראשון הוא תנא אבל גריס אמר ריב"ק ולא לחלוק בא וכולהו משתעי מקרא דלא תגורו, גם מה שרצה לומר דת"ק מפרש תגורו לשון דחילו שלא יתיירא ג"כ לא פקח עיניו לראות גרסת הרי"ף דגרס הך אל תכניס דבריך על דרשת ר' יהודה בן לקיש ואח"כ מביא דרשה דריב"ק מנין לתלמיד כו' אלא שהרי"ף גרס ר' יהושע בן לוי וג"כ גריס אמר ריב"ל ולא ריב"ל אומר וליכא פלוגתא. באופן שלפום כל אחת מהנוסחאות ליכא פלוגתא כלל. ומה שכתב מעלתו ליישב קושית התוס' בסנהדרין י"א ע"ב מלתא דמסתבר הוא:
גם מה שכתב מעלתו על מה שכתבו התוס' עוד בשבועות ל"א ע"א ד"ה שלא ישמע כו' ג"כ מלתא דמסתבר אמר. ואמנם גם ע"פ דרכנו שכתבנו לעיל בכוונת דברי התוס' שם בד"ה ורואה זכות ג"כ ניחא גם הך בסנהדרין ז' ע"ב דריש שם כל הך קרא ואצוה שופטיכם כו' שמוע בין אחיכם כו' ושפטתם צדק כו' בין גרו כו' וכיון דדריש כל האי קרא על סדרו מרישא לסיפא נקט נמי דרשא דלא ישמע דברי בע"ד כו' מהך קרא דגם מיניה הוא מידרש ובשבועות דדריש כל הדרשות דמשתמעי מקרא דמדבר שקר תרחק דריש גם הך מלתא דלא ישמע דברי בע"ד וכו' מהך קרא עצמו דעסיק ביה דגם מיניה מידרש. ועכ"פ אפריין נמטיה על גודל שקידתו ועל עוצם השגחתו על כל דבר ודבר. וכעת לא אטריח עליו בדברים הרבה. והיה זה שלום. דברי ידידו הד"ש: