נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/סט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן סט עריכה
פראג יום ה' תשרי תקמ"ל:
תשובה
לכבוד הרב המופלא החכם השלם מוה' פלוני אב"ד דק"ק פלוני:
ע"ד הוראה שנכרי אחד היה הולך והיו עומדים לפניו שני כלים מחומץ יין והגביהם הנכרי והעמידם במקום אחר באופן שהיה הגבהה ושכשוך. והורה מעלתו דלדידן במקום הפסד שרי אפילו בלא הפסד מרובה רק בהפסד קצת ונחלק עליו אחד והורה לאסור. הנה זה שכנגדו נשען על דברי רמ"א בסימן קכ"ד סעיף י"ז בהגה"ה שכתב ורבים חולקים אם משכשך בגופו של כלי בלא הגבהה לא מקרי שכשוך ולכן אין להחמיר במקום פסידא עכ"ל רמ"א. ומוכח מדבריו דאם הגביה ושכשך אסור אפילו במקום פסידא וזה ברור שאי אפשר לפרש דברי רמ"א באופן אחר. ואמנם אעפ"כ יפה הורה מעלתו. והנני מעתיק לו מה שכתבתי בגליון היו"ד שלי על דברי רמ"א הנ"ל וז"ל. נראה לי דבמקום פסידא אפילו הגביה ושכשך מותר לדידן דודאי לא גרע זה ממגע נכרי על ידי דבר אחר דאינו אסור לדידן כדלקמן סעיף ב"ד בהגה"ה ובודאי אין חילוק שם בין שכשך או לא וכן צריך לפרש דברי רמ"א בכמה מקומות בהלכות יי"נ וכמבואר בש"ך סימן קכ"ה ס"ק ב' ע"כ לשוני בגליון הש"ע שלי. ובלא"ה אני תמה הלא עובדא דידכו היה בחומץ ואף שאנו מחמירין בחומץ כל זמן שאינו מבעבע על הארץ וכמבואר בסימן קכ"ג סעיף וי"ו היינו משום דכל זמן שאינו מבעבע אין אנו בקיאים אם הוא חומץ או לא כמ"ש הש"ך שם ס"ק י"ג ועכ"פ מידי ספק חומץ לא נפיק ויש עכ"פ להקל בלא נגע ממש רק הגביה ושכשך שלא להחמיר בספיקו. ומעתה יפה דן ויפה הורה מעלתו בהוראה הנ"ל. והיה זה שלום. דברי הד"ש: