נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/נט

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן נט

עריכה

תשובה

לכבוד אהובי מחו' ידידי וחביבי הרב המאור אור חדש וקנקן מלא ישן הגאון המופלא נ"י פ"ה ע"ה מהור"ר אלעזר אב"ד דק"ק קעלין נר"ו:

מכתבו מן כ"ה העבר הגיעני וצפיתי שהאיש שהביאו יבוא לקבל תשובתי ולא ראיתיו ובין כך הגיעו ימי ריש שתא ולא לקחתי פנאי לדבריו ואתמול קריתי בדבריו לעת ערב. והנה מה שהקשה על מה שכתבתי בנ"ב חיו"ד סימן כ"ו בד"ה ובמסכת ע"ז כו'. ופירשתי שם כוונת התוס' דר"מ אית ליה מסברא דפוגם מעיקרא מותר אבל ר"ש ודאי מקרא יליף שהרי הביאו ברייתא המפורשת דיליף מנבילה וע"ז השיג מר דלמא הך ברייתא מיתניא לענין טומאה וכמ"ש אני לר' יוחנן: אהובי ידידי מאן דמותיב שפיר מותיב ודילידא אימיה כוותיה תלד אבל אעפ"כ לא קשה ולא מידי והך ברייתא בלי ספק לענין איסור מיתניא ותדע שהרי בבכורות כ"ג ע"ב דקאמר מ"ט דבר פדא דכתיב לא תאכלו כל נבילה כו' לגר כו' הראוי לגר קרוי נבילה כו' ולא קאמר דתניא אלא בר פדא מעצמו דריש כן וכאן בע"ז שהביא טעמיה דר"ש קאמר דתניא ואיפכא מסתברא דב"פ שהיה אמורא היה לו להביא ברייתא ולהסתייע מברייתא. א"ו דהך ברייתא לענין איסור מיתניא ור"ש עצמו שנאה לפרש טעמו שסובר נט"ל מותר ולכך לא היה בר פדא יכול להסתייע מברייתא זו דטומאה שאני וכמ"ש תוס' שם בבכורות בסוף ד"ה ואידך אלא ב"פ מעצמו דורש כיון שאינה קרויה נבילה ממילא לא מטמאה. זולת זה שאר דקדוקים שכתב כמדומה שהוא בעצמו ידע שהמה רק דקדוקים ובעצמו יכול לדחותם. ולרוב הטרדה אקצר. דברי מחו' א"נ הד"ש: