נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/כג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כג
עריכהתשובה
שלום וישע רב. להאי צורב. העוסק בחקי חורב. ה"ה כבוד הרב המופלא חכם וסופר. דומה לעופר. כבוד שמו מוהר"ר יעקב נר"ו:
על דבר שאלתו בעצם הקולית בעוף שנמצא שבור והשבר נתחבר חיבור יפה רק לא שבר אל שבר יחדיו ידובקו והתרנגולת כבר נאכלה ונשאל על הכלים והורה להתיר כיון שאין הכלים ב"י ואף שהוא ספק שמא לא היה הבשר שלם ויפה מ"מ ספק דרבנן הוא לענין הכלים. יפה הורה ובש"ע הקטנים שעם לקט הקמח מביא מעשה כזה ממש בשם תשובות באר עשק שהורה להגעיל כלי מתכות כיון שאפשר בהגעלה ולהתיר כלי חרס, וכאן אני בכפר ואין ספר בידי. ונלע"ד דלדעת הש"ך בסימן ק"ב שמביא בשם מהרי"ל דכלי אינו בטל ברוב דמקרי דשיל"מ כי הוצאת הגעלה דבר מועט הוא א"כ גם ספיקו אסור דדשיל"מ אפילו בדרבנן ספיקו אסור. וא"כ יפה הורה בבאר עשק להצריך הגעלה לכלי מתכות ולהתיר כ"ח אחר מעל"ע:
שנית עוף שנקרו עופות עור הראש ממול עורף והורה להתיר. ג"כ יפה הורה כי מי החזיר הסימנין אחורי העורף לחוש לנקיבת הושט ממול עורף אך צריך לו להשגיח הניקור אם לא נכנס בעומק מן הצדדים אבל אם לא נראה שום ריעותא בבשר שמן הצדדים בעומק פשיטא שאין כאן חשש נקיבת הושט כלל.
שלישית נשאל בסירכא הנמצאת בריאה על מקום חסרון כמו כ"ף כפופה ולא לגמרי ככ"ף כפופה רק התחיל בצד אחד להתרפאות ועלה החסרון בנפיחה והתיר כדעת מהרש"ל כו'. והנה אם כוונתו שעלה בנפיחה ולא היה בו אטום אבל אכתי נראה החסרון. אז במחילה מכבודו התיר האסור כי גם מהרש"ל לא התיר אלא מצד החסרון אבל בהצטרף שם סירכא אין לך תרתי לריעותא גדול מזה כי איך לא נחשוב החסרון לריעותא דבר שרבינו הגדול הרמב"ם אבי ההוראה מטריפו לחלוטין ואם שאר הפוסקים חולקים עליו אבל אנן איך לא נחשבהו אפילו ריעותא ובפרט כי בחיבורי נו"ב חי"ד סימן ה' החזקתי דעת הרמב"ם בזה. אבל אם כוונתו של מעלתו במה שכתב שעלה החסרון בנפיחה דהיינו שאחר הנפיחה לא נראה שום חסרון וקמט כלל והיתה שוה לשאר הריאה א"כ יפה הורה שאין כאן ריעות כלל דכל מילי דריאה כשהיא נפוחה חזינן:
ואמנם גם בזה היינו שנתמלא החסרון מבחוץ ומבפנים ולא היה גם בפנים תחת העור במקום הזה שום חלל ומקום ריק כלל אבל אם נתמלא רק מבחוץ ובפנים נשאר חלל ריק תחת העור זה טריפה בודאי ע"י הסירכא אפילו לא מצד תרתי לריעותא אנו צריכין להטריפו שאפילו לא היה החלל הזה נחשב לריעותא כלל היא טריפה. לא מבעיא אם הסירכא היתה דבוקה למקום אחר פשיטא שטריפה שזה המיעוך והמשמוש שאנו נוהגין למעך בסירכות ידוע שקולא יתירה היא ואמנם כבר נהגו להקל. וטעם קולא זו היא שאם היתה הסירכא גמורה היתה מתחזקת יותר ולא היתה עוברת ע"י מיעוך ומשמוש. וכל זה כשבשר הריאה שתחת הסירכא שלם אבל אם כלה הבשר אין להסירכא במה להתחזק כי אין לה שום חיזוק מבפנים ואינה דבוקה רק בעור לכן היא מתנתקת ע"י מיעוך אף שאינה הפשטת ליחה רק סירכא גמורה והרי היא טריפה מצד הסירכא אלא אפילו היתה הסירכא תלויה הייתי ג"כ מטריף דומיא דסירכא תלויה יוצאה מן הבועה בסימן ל"ז סעיף ב' שג"כ לדעתי הוא הטעם הואיל ותחת הבועה כלה הבשר לכך לא היה להסירכא יניקה וחיזוק מבפנים ולא היה לה כח להתאחז במקום אחר. והנלע"ד כתבתי. דברי הכותב בכפר בלי עיון בספר. ואמנם כל הדברים הן פשוטים לדעתי ולהאריך אין לי פנאי. דברי הד"ש: