נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/יד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יד עריכה
תשובה
הנני נוטה כנהר שלום לכבוד האלוף התורני המופלא, עושה פלא, כבוד מוהר"ר אברהם נר"ו:
מכתבו הגיעני אתמול. ואשר שאל באחד שנתחייב לנושיו לשלם וזמן פרעון יהיה כשירחיב ה' את גבולו ועתה טענו נושיו אם יש לו חמשים זהובים נקרא הרחבת גבול עפ"י מ"ש בספר קול יהודה בשם הגאון מוהרר"י רעלש ז"ל ממה שאמרו בחולין דף פ"ד ע"א כי ירחיב וגו' לימדה תורה דרך ארץ שלא יאכל בשר אלא לתיאבון ואמרו שם מי שיש לו חמשים מנה יקח לפסו ליטרא בשר וכו':
הנה אין דעתי נוחה מפסקים כאלו ללמוד פסק הלכה מדברי אגדה. ועוד תמה על עצמך המדינה שיש בה יוקר גדול ומדיכה שהכל בזול והמעות ביוקר יהיה שוה הערך להיות נקרא הרחבת גבול בכך שוה, כל זה הוא דברים שאין הדעת סובלתן ופשיטא דהרחבת גבול בזה הוא הכל לפי העת ולפי המדינה הכל לפי ראות עיני הדיין. ואמנם אמינא לו יהיבנא לומר ללמוד מאגדה זו אכתי חמשים זהובים מאי עבידתייהו ואדרבה לפי אגדה זו יבוא החשבון על סך רב, דכי ירחיב וגו' ואמרת אוכלה בשר אין הכונה שיאכל בשר משבת לשבת אלא הכונה שיאכל בשר בכל אות נפשו וכן מפורש שם בסוף המקרא בכל אות נפשך וגו' והנה שם בחולין אמרו מכאן אמר ראב"ע מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא בשר מאה מנה ישפתו לו קדירה בכל יום ואינך אימת מערב שבת לע"ש עכ"ל הגמרא. נמצא שאם יש לו חמשים מנה אינו אוכל ליטרא בשר רק מע"ש לע"ש מבשל ליטרא בשר לכבוד שבת ולא נקרא הרחבת גבול כי אם כשישפתו לו קדירה בכל יום ולזה צריך להיות לו מאה מנה נמצא לא נקרא הרחבת גבול כי אם כשיש לו מאה מנה. וכיון שבעלי חובות באים להוציא מהלוה שהוא מוחזק אנו צריכין לחשוב שיעור מאה מנה עפ"י החשבון הגבוה. והנה בקידושין דף י"א ע"ב אלא אי אתמר הכי איתמר כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה ובמסכת כתובות ס"ז ע"א בתוס' ד"ה אמר אביי כתבו התוס' דלא שייך כלל זה דשל דבריהם כסף מדינה אלא היכא דנזכר סלעים אבל מנה לא נכלל בזה והביאו ראיה ממה דאמר ריה"ג בהחובל דף צ' ומבעיא ליה שם אם מנה צורי או מנה מדינה ופשטו שם שהוא מנה צורי וכן כתבו התוס' במסכת בכורות דף כ' ע"ב בד"ה כל כסף יעיין שם. ומעתה אנו אומרים לטובת המלוה שהוא המוחזק דמאה מנה שאמרו שם בחולין היינו מאה מנה צורי ומנה צורי כ"ה סלעים ועפ"י חשבון שכתב המעדני מלך במסכת בכורות דף רס"ח ע"א בלחם חמודות שהסלע הוא מכוון אחד לויט משקל פראג והט"ז ביו"ד סי' ש"ה כתב שמשקל ה' סלעים הוא משקל חמשה לויט וקווינט משקל קיר"ה, ועכ"פ נקח דרך הלחם חמודות שמשקל הסלע הוא אחד לויט משקל פראג ובימיו עלו ה' סלעים שלשה רייכס טאלר לפי שבימיו היו המטבעות טובים מאד אבל עכשיו ערך אחד לויט משקל פראג כסף צרוף שוה בשופי עובר לסוחר זהוב עשרים צ"ל נמצא כ"ה סלעים שהוא מנה צורי עולה שלשה ושלשים זהובים ך' צ"ל נמצא מאה מנה עולה שלשה אלפים ושלש מאות ול"ג זהובים כ' צ"ל מעות קיר"ה קוראנט. ומעתה לפי דברי הנושים שרוצים לחשוב עפ"י ספר קול יהודה אין הלוה צריך לשלם כי אם כשיש לו מעות שלו סך ג' אלפים של"ג זהובים ך"צ, וממקום שבאו לחפש זכותם משם יצא חובתם, אבל באמת כל זה טעות והרחבת גבול הכל לפי ראות עיני הדיינים לפי אותו העת ואותו הזמן: