נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קכח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכח
עריכהתשובה
מבן המחבר שלום וישע רב. לאשר ידיו לו רב. בחקי חורב. ה"ה אהובי ידידי התורני הרבני המופלג החרוץ והשנון כמהור"ר יוזל שוויאוי יצ"ו:
מכתבו הגיעני ע"י בנו הבחור שי'. והנה אמינא ליה למעלתו כי נלאיתי להשיב על קושיות אשר אין בהם תועלת להוראה כי נשתרגו על צוארי עול הישיבה ועול הוראה ודי לי להשיב לשואלים הלכה למעשה. אך לגודל אהבת נעורים אשר אהבת עולם אהבתיו אמרתי להשיב בדרך קצרה כדרכי תמיד במה שצריך לישוב הדברים:
אשר הקשה לי מעלתו במס' מכות דף י"ג ע"ב בגמרא ולר' עקיבא א"ה חייבי כריתות נמי מאי אמרת שאם עשה תשובה השתא מיהו לא עשה תשובה. וקשה מאי פריך הגמרא הא איתא במתניתין לקמן דף כ"ג דחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן א"כ ליכא ב' רשעיות. הן אמת דהרמב"ם לקמן בפירוש המשנה מפרש דמתניתין מיירי שעשה תשובה אמנם פשטא דמתניתין לא משמע דעשה תשובה דאל"כ מאי טעמא דרבנן דפליגי על ר"ח ב"ג הלא תשובה ויסורין ממרקין על ח"כ:
ולי נראה דאין כאן קושיא כלל דקושית הגמרא הכא אליבא דר' יוחנן לקמן דאמר חלוקין עליו חבריו על ר"ח בן גמליאל וכוונת חבריו היינו רב ישמעאל ור' עקיבא דסוברים שיש מלקות בחייבי כריתות אפ"ה לא נפטרו ע"י מלקות. דודאי על רבנן דסברי דליכא מלקות בחייבי כריתות לא צריך לאשמעינן דהם ודאי פליגי על ר"ח ב"ג ועל כרחך קאי על אותן דסברי שיש מלקות בח"כ ולא מצינו מי שסובר כן אלא ר' ישמעאל ור' עקיבא. ועיין בפירש"י לקמן בד"ה הא מתניתין וכו' דעיקר חידושא דר' יוחנן הוא אליבא דהני תנאי דסברי שיש בחייבי כריתות מלקות ואפ"ה פליג על ר"ח ב"ג דלא נפטרו מכריתתן ע"י מלקות וא"כ שפיר פריך הגמרא על ר' יוחנן אליבא דר' עקיבא דמפרש דל"ל הא דרחב"ג וק"ל:
אחר כתבי זה מצאתי וראיתי בחידושי הריטב"א למסכת מכות שכתב על הא דר"י דחלוקין חבריו על רחב"ג וז"ל. פירוש אפילו ר' ישמעאל ור' עקיבא דסוברים בהא כרחב"ג דאיכא מלקות בחייבי כריתות אפ"ה פליגי עליו בהא וסברי דמלקות אינן פוטרין מכרת. וגם מפירוש המשניות לרמב"ם אינו מוכח שמפרש כן דעת רחב"ג שצריך גם תשובה אלא הרמב"ם כתב זה בפני עצמו. וכן מורה לשונו שכתב כבר הקדמנו כי המלקות עם התשובה יכפר הכרת עכ"ל. ואין כוונתו שזה הוא דעת רחב"ג אלא שהרמב"ם כתב זה לאמתת הענין להלכה וזה כר"נ דאמר אם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו. אמנה תשובה לחוד לא מהני דעדיין הב"ד של מטה מלקין אותו והיינו תשובה ומלקות פוטרין אותו מכרת אבל לרחב"ג מלקות לחוד פוטרין אותו וק"ל:
ומה שנסתבך בדברי התוס' במס' חולין דף פ' ע"א ד"ה הראשון ח"כ וכו'. ידיע להוי למעלתו כי דברי התוס' האלה אין להולמן לפי פשוטן דמה שכתבו דלא כר' יצחק אתי' דאמר בפרק אלו הן הלוקין חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתם עכ"ל. דבר זה אינו דהא ר' יצחק סובר מלקות בחייבי כריתות ליכא והכי ה"ל להתוס' לומר דלא אתי' כר' יצחק דסובר מלקות בח"כ ליכא וגם כרחב"ג לא אתי' דסבר ח"כ שלקו נפטרו וכו'. והנה המהרש"א מפרש דברי התוספות באורחא רחיקתא וקא מפרש כוונת התוספות דלא כהאי שינוי דמתרץ דהך מתניתין דמסכת מגלה כר' יצחק אתיא דאליבא דהך שינויא ליכא מאן דפליג על רחב"ג דסבר ח"כ שלקו נפטרו מידי כריתתם אלא כהך שינויא דמתרץ דהך מתניתין דמגילה לא אתיא כר' יצחק ואיכא מאן דפליג על רחב"ג וסובר דח"כ שלקו לא נפטרו מידי כריתתם:
והנה מלבד שאין להעמיד דברי המהרש"א בכוונת דברי התוס' דעיקר חסר מן הספר אלא אפילו אין הבנה לדבריו. וכי הך שינויא דמשנה במס' מכות דהך מתניתין דמגלה ר' יצחק היא לית ליה דחלוקין חבריו על רחב"ג הא לא מצינו חולק על ר' יוחנן דאמר חלוקין חבריו על רחב"ג אלא אדרבה דגמרא פריך שם על ר"י דאמרי בי רב תנינן דלא כרחב"ג ממתניתין דמסכת מגילה דתני זה זדונו בידי אדם וזה זדונו בידי שמים וא"כ מאי אתי ר"י לאשמעינן ועל זה משני ר"נ בר יצחק שם הא מני ר' יצחק היא דסבר מלקות בחייבי כריתות ליכא וא"כ אי לאו דאתי ר' יוחנן לאשמעינן דיש חולק על רחב"ג ה"א דכל מי שסובר דיש מלקות בח"כ סובר כרחב"ג דכיון שלקו נפטרו מידי כריתתן ומתניתין דמגילה ר' יצחק היא דסובר דליכא מלקות בחייבי כריתות ולכך אתי ר"י לאשמעינן דר"ע ור' ישמעאל אף שסברו דיש מלקות בחייבי כריתות אפ"ה סוברים דלא נפטרו ע"י מלקות ועיין בפירש"י במסכת מכות שמפרש ג"כ דר' נחמן בר יצחק דמשני ר' יצחק היא אינו חולק על ר"י. וא"כ כיון דלכ"ע חלוקין חבריו על רחב"ג אין מקום לדברי המהרש"א:
ועוד איך שייך לומר דמתניתין אתיא דלא כהך שנוייא אדרבה היה להתוס' להקשות על כל התירוצים שם קשה ממתניתין דמס' חולין דתני ושניהם סופגין את הארבעים ואפ"ה הראשון ח"כ ולא נפטר ע"י המלקות. וא"כ קושית הגמרא דמסכת מכות על ר' יוחנן קשה מאי קמ"ל הלא מוכח ממתניתין דהכא במסכת חולין דאף דיש מלקות בח"כ דתני ושניהם סופגין את הארבעים אפ"ה לא נפטרו מכרת דהא תני הראשון ח"כ הרי דתנא דמתניתין חולק על ר"ח ב"ג. ועל מתניתין דמסכת חולין ליכא לשנויי כמו שמתרץ התם על מתניתין דמגלה. לכן נראה לי פשוט שטעות נפל בדברי התוס' ובמקום ר' יצחק צ"ל רחב"ג. ובאמת כוונת התוס' להקשות על סוגיא דמכות דמה אהני ליה לסוגיא דהתם לדחות דממתניתין דמס' מגלה לא מוכח דאיכא מאן דפליג על רחב"ג הא אכתי ממתניתין דמס' חולין מוכח דפליג על רחב"ג כו'. כן נראה לי בכוונת דברי התוס'. דברי ידידו:
הק' שמואל סג"ל לנדא.