נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קיח

<< · נודע ביהודה (תנינא) · אורח חיים · קיח · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קיח

תשובה

מבן המחבר במשא ומתן של הלכה שהיה לו עם הרב המופלא מוה' איסרל ליסא בענין הנ"ל:

הא דדרשינן ביבמות דף פ"ד ע"ב לא יקחו לא יקחו דכתיב בכהן הדיוט לאו יתירא ללמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש. ולכאורה הא צריך הך לאו יתירא לדרשא אחריתי ואינו מיותר כמו שאיתא במסכת קידושין דף ע"ז ע"ב דנאמר לאו דלא יקחו בגרושה ללמוד מיניה שאם זונה וחללה וגרושה היא לוקה עליה אף משום גרושה. ולכאורה יש לומר דהא דצריכין לאו מיותר לחלק במס' קידושין אתיא כמ"ד אין א"ח ע"א אבל למ"ד דא"ח ע"א לא צריך קרא לחלק וברייתא דיבמות קאי למ"ד אחע"א ומיותר הך לא יקחו לדרוש מיניה שהאשה מוזהרת ע"י האיש. ולפ"ז קשה על התוס' בשלהי מס' נדרים דף ע"ב ד"ה חזרו שתמהו על הר"ר אליעזר דכתב דזונה אינה מוזהרת על הכהן מהך סוגיא דיבמות דדרשינן מלא יקחו יתירא דגם היא מוזהרת עליו. ולפי הנ"ל ליכא תמיה כלל דהא הך דנדרים אתיא כר' יוסי כמ"ש התוס' שם ד"ה ותהא נטולה מן היהודים ע"ש. והא לר' יוסי דלית ליה אחע"א צריך האי לאו יתירא דלא יקחו לחלק ולא דרשינן מיניה שהאשה מוזהרת ע"י האיש. כן הקשה לי הרב המופלא מוה' איסרל ליסא. וזה שהשבתי לו:

אהובי ידידי וחביבי הרב המופלא חריף ובקי מוה' איסרל נ"י. מה שחושב מעלתו דהך דרשה דלא יקחו דדרשינן בקדושין לחלק תליא בפלוגתא אח א"ח ע"א או לא ובזה רצה מעלתו לישב דבברייתא דיבמות צ"ד ע"ב דרשינן הך דלא יקחו לדרשה אחרת שהאשה מוזהרת ע"י האיש ועפ"ז הרבה להקשות על תוס' שלהי נדרים. הנה לבי לא כן ידמה דע"כ אין זה תליא בפלוגתא דאחע"א דאל"כ קשה ממ"נ אי סברא הך ברייתא דקדושין בעלמא אין אחע"א א"כ קשה ילמוד בעלמא מהך גרושה וזונה וחללה דכהן דאיסור חע"א. ועוד הא תני בברייתא דלעיל אלמנה גרושה וחללה זונה אם הוא כסדר הזה חייב על כל אחת ואחת ואם לאו אינו חייב אלא אחת ואוקימנא הך ברייתא כמ"ד אאחע"א כי אם באיסור מוסיף ואמאי לא נימא דאף אם לאו כסדר הזה נמי מיחייב על כל אחת ואחת מדכתיב לאו יתירא לא יקחו בגרושה. ודוחק לומר דהנך ברייתות פליגי אהדדי. ועוד קשה אי אתיא הך ברייתא דוקא כמאן דלית ליה אחע"א היא גופא קשיא למה דרש הך דרשא דלא יקחו לחלוקה לסתור כלל גדול בתורה דאין אחע"א הא איכא למדרש ליה להך דיבמות שתהיה האשה מוזהרת ע"י האיש דהוה מסתבר טפי מלומר דאחע"א. וא"כ ממנ"פ אי אית ליה להך תנא דברייתא בעלמא אחע"א לא צריך קרא לחלוקה ואי אית ליה בעלמא אאחע"א טפי ה"ל למדרש הך לא יקחו לענין שהיא מוזהרת ע"י האיש שלא להוציא מכללא דאין אחע"א:

לכן נראה לי דהך דרשא לחלק אינה תלויה כלל בפלוגתא דאין אחע"א והך ברייתא ד"ה היא ואף למ"ד אחע"א ג"כ צריך הך לא יקחו למדרש מיניה חלוקה דאי לא הוי נאמר הך לאו יתירא בגרושה ולא הוי כתיב כי אם לאו אחד אשה זונה וחללה וגרושה לא יקחו ה"א דלא ליחייב עד שיהיו בה כל שמות הללו אבל באחת מהן כגון גרושה לחוד או זונה וחללה לחוד אינה אסורה כלל לכהן ולכך כתיב לאו יתירא בגרושה לחלק דאף באחת מהן ג"כ הכהן מוזהר והשתא כיון דנפיק לן מקרא דבאחת מהן ג"כ חייב עליה ממילא תלי' זה בפלוגתא דאם כל השמות הללו הן בגוף אחד אי חייב על כל אחת ואחת אי איסור חל על איסור או לא. ואין להקשות לפ"ז למה נקט רש"י ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה היא דחייב אף משום גרושה למה לא נקט רש"י בפשוט ללמדך שחייב גם על גרושה לבד ועל זונה וחללה לבד דהואיל ובכה"ג לענין אלמנה דדרש כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה זונה וחללה בכה"ג. והאי חלוקה בכהן גדול ע"כ צריכין לפרש דאם היא אלמנה וגרושה וזונה וחללה בגוף אחד שיתחייב אף משום אלמנה דאין לפרש חלוקה להראות דכה"ג חייב באלמנה לחוד לזה לא צריך למכתב גרושה בכה"ג דאף אי הוי כתיב אלמנה לחוד ג"כ שמעינן דחייב על אלמנה בלי גרושה וזונה וחללה דאל"כ למה נאמר כלל אלמנה בכה"ג וכיון דבכהן גדול צריכין ע"כ לפרש הך חלוקה שאם היא אלמנה וגרושה זונה וחללה בגוף אחד שיתחייב על כל אחת ואחת לכך מפרש רש"י גם בכהן הדיוט כן שהחלוקה היא שאם היא גרושה וזונה וחללה שיתחייב על כל אחת ואחת דהיינו למ"ד איסור חע"א ולמען דלית ליה אחע"א נפקא מיניה בחלוקה לענין שלא יהיה צריך כל השמות הללו דאף באחת מהן הכהן מוזהר דאי לאו קרא יתירא ה"א דאינו חייב אלא על כל שמות דהיינו גרושה וזונה וחללה אבל באחת מהן פטור (והוי זה קצת דמיון למה דאמרינן גבי שבת שהבערה לחלק יצאה):

והנה באמת זה שנים רבות שעמדתי בקושיא בסוגיא זו דקידושין לר"ש דלית ליה אחע"א אפילו באיסור מוסיף האי גרושה שנאמר בכהן גדול מאי דרשו ביה דע"כ אין לומר דאתי לדרשה דברייתא דאתי לחלק אלמנה מגרושה וזונה וחללה שיתחייב על כל אחת ואחת דהא לית ליה אחע"א אפילו באיסור מוסיף. ואמרתי בישוב דבר זה דגם לר"ש צריך קרא לחלוקה בכה"ג לענין איסור בת אחת ומשכחת לה כגון שפחותה מבת ג' שנים ויום אחד קיבל אביה קדושין ונתאלמנה מן האירוסין ועדיין היתה פחותה מבת ג' שנים ואח"כ חזר אביה וקיבל קדושין ונתגרשה ואח"כ נעשית בת ג"ש ויום אחד חל איסור אלמנה וגרושה בבת אחת דקודם לכן לא היה עליה שום איסור דאין ביאתה ביאה עד שנעשית ג' שנים ויום אחד. ויעיין ביבמות ל"ד ע"א בשופעות מתוך י"ג שנים וכו'. ויעיין ברש"י ותוספות שם (והארכתי בזה בסוגיא דכ"ג לא ישא אלמנה). היוצא מזה דהך לאו דלא יקחו יתירא צריכין למדרש מיניה חלוקה שיהיה חייב אף באחת מהן ואין זה תלוי בפלוגתא דאחע"א:

אמנם דבר זה תליא בפלוגתא אחרת דלר' יונתן בסנהדרין דף ס"ו ופ"ה דס"ל דמשמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו לא צריך כלל הך לאו יתירא לחלוקה דאף אי הוה כתיב גרושה וחללה וזונה בלאו אחד נמי הוה ידעינן דחייב על אחת לחוד ולדידיה מיותר הך לא יקחו יתירא. ולפ"ז מיושב תמיהת מעלתו דבמסכת קידושין דיליף מהך לא יקחו לענין חלוקה הך ברייתא אתיא כר' יאשיה ובברייתא דיבמות דיליף מיניה לענין אשה מוזהרת ע"י איש אתיא כר' יונתן דלא צריך קרא לחלק. ולפ"ז שפיר מקשים התוספות שלהי נדרים על הר"ר אליעזר מהך ברייתא דיבמות דודאי הך סתמא דמתניתין דנדרים לא תליא בפלוגתא דר' יאשיה ור' יונתן. ודי לחכם שכמותו בזה. ולהיות כי טרדות רבות עלי ונסתמו מעייני העיון מרוב הטרדה לקצר אני צריך. וה' שנותיו יאריך:

הק' שמואל סג"ל לנדא.

על זה חזר והשיב הרב מוה' איסרל ליסא.

בע"ה יום עש"ק ח' אב תקנט"ל:

האומר ובא לציון גואל, ימלא משאלות אשר שואל, ויראה בבנין אריאל, וכו' כבוד מוה' שמואל נ"י:

קצרתי במכתבי הראשון אל כבוד מעלתו מסבה האמורה שמה היות גדר המכתב והדבור אחד הוא כאשר יפה המחסור ולא נאה היתרון בהאחרון כן הוא בהראשון ובעבור זה הוכרחתי להעמיס על מעלתו הרמה גם דברים האלה. כי מה שאמרתי דהדרשא דברייתא דקידושין לא תתכן אלא למ"ד אאחע"א כוונתי בזה לדעת הגדולים הלא המה הריטב"א ז"ל והגאון מוהרי"ו בחידושיו. ולא ידעתי על מה מסתבר ליה למעלתו דרשא דיבמות עד שהקשה מדוע דרשו בקידושין נגד הכלל דאאחע"א ולא דרש להזהיר האשה ע"י האיש דמאי אולמיה דהך מהך ואדרבה איפכא מסתברא דה"ל למימר דאין האשה מוזהרת על לאו שאינו שוה בכל כמו דדרשינן בני אהרן ולא בנות אהרן בטומאה ה"נ ה"ל למימר באיסורי ביאה דהכונה דאין הנשים מוזהרות אבל דרשא דקידושין אע"ג דסותר הוא הכלל דבעלמא אין אחע"א מ"מ מצינו מקומות הרבה שיצאו מן הכלל כגון קדשים והתורה אמרה יבוא איסור נבילה ויחול על איסור חלב ועוד הרבה כיוצא בו:

ומ"ש מעלתו הגאון נ"י ליישב שיטת רש"י בקידושין על דרך מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן. האמת הוא שכיון מעלתו בזה להריטב"א בהיותו מרחיק פירש"י ז"ל אודות שנתקשה דלמ"ד אאחע"א במוסיף למאי אצטריך קרא. וכתב הוא משמיה דנפשיה דפירושא דברייתא הוא לאשמעינן דחייב על כל שם ושם דלא תימא דבעינן שיהא בה כל השמות הללו. וע"ש היטב כי דבריו מרפסין איגרא והיינו דאמרי אינשי בכפא דחטיה נגרא כו'. דמה שהקשה על פירש"י גם לדידיה תקשי הניחא לר' יאשיה דמצריך או לחלק אלא לר' יונתן והכי הלכתא כדאי' בב"מ פ' השואל רבא ס"ל כר' יונתן ובחולין פ' אותו בשמעתא דחוששין לזרע האב מאי איכא למימר עכ"פ בדברי רש"י ז"ל אין להעמיד פי' הריטב"א:

ומ"ש מעלתו דהך חלוקה בכ"ג א"א לפרש דליחייב על כל שם ושם אתי. לא ידעתי כוונתו בזה דודאי אתינן נמי למטעי דאינו חייב עד שיהא בה כל השמות לפי פי' הריטב"א באמת. ולדעת מעלתו אי גם רש"י ז"ל כיון לזה הוה מצי לפרש הך חלוקה נמי בהכי. ומ"ש מעלתו בענין איסור בת אחת אינו צריך לכנוס בפרצה דחוקה ומשכחת לה בגווני אחריתי בכהן שהביא ב' שערות אחר שהיה בה כל השמות הללו כמ"ש מהרי"ט ז"ל כי הציור שכתב מעלתו יש להקהות בו לשיטת רש"י דקטנה שלא הגיעה לעונת הפעוטות אפילו אביה אינו יכול לקבל גיטה ולא משכחת גרושה. א"ד ידידו המוכן לשרתו. איסרל ליסא:

וזה דבר התשובה

טוביינא דחכימא. מרגניתא דלית ביה טימא. ה"ה אהובי ידידי הרב המופלא מוה' איסרל נ"י:

הן ספר חידושי הריטב"א על מסכת קידושין אין אתי בבית ולא ראיתיו וב"ה שכוונתי לדעת הגדול והדברים ברורים. ואני על משמרתי אעמוד דטפי מסתבר לדרוש מלא יקחו דרשא דברייתא דיבמות להזהיר את האשה ע"י בעלה שכן הוא בכל חייבי לאוין וחייבי כריתות שהיא מוזהרת עליו כמו שהוא מוזהר עליה ואין איסור חע"א הוא סברא חיצונה למ"ד כן דהא לאו מקרא נפיק דאין אחע"א אלא מסברא ולמה לן למימר ולמדרש הקרא להוציא מסברא והיכא דגלי גלי. ומה שהקשה על פירושא הניחא לר' יאשיה לא ידעתי מאי קשיא ליה למעלתו אדרבה כיון דהלכתא כר' יונתן דמשמע אחד בפני עצמו ולא צריך קרא לחלק ולכך דרשינן בברייתא דיבמות לדרשה דאשה מוזהרת ע"י איש והלכתא כר' יונתן ולכך מקשים התוס' בשלהי נדרים מהך ברייתא דיבמות אמנם ברייתא דקידושין ר' יאשיה היא ואף שרבא מביא הך ברייתא בקדושין היינו לענין שאין חללה אלא מאיסורי כהונה דזה נלמד מחללה שנאמר בכה"ג:

ומה שמתלונן עלי על שכתבתי שמצינו איסור בת אחת בקטנה ולא כתבתי שהוא הביא ב' שערות אחר שהיה בה כל השמות הללו. אני תמה על מעלתו דבכהן גדול לא משכחת בכי האי גוונא דהא אי אפשר שיתמנה כה"ג קודם שראוי לעבודה וכל כהן קודם שהביא שתי שערות פסול הוא לעבודה כדאיתא בחולין דף כ"ד וברמב"ם פ"ה מכלי מקדש וא"כ תיכף שהביא שתי שערות נאסר באשה זאת משום גרושה וחללה וכשנתמנה להיות כה"ג אינו חל עליו איסור אלמנה דאיסור גרושה קודם:

ועוד אני ממאן בזה לומר דאם הביא שתי שערות אחר שהיו בה כל שמות הללו שיהיה אצלו איסור בת אחת להיות כי גרסת ופירש"י ביבמות בשופעות מתוך י"ג לאחיובי אינהו ומתוך י"ב לאחר י"ב לאחיובי אינהי אין להולמן דבכל הש"ס מדחיק הגמרא לענין איסור חל ע"א ומדחיק באיסור מוסיף וכולל הא משכחת באיסור בת אחת בקטן שנתגדל או בגר שנתגייר. אלא ע"כ צ"ל כיון שעל החתיכה לא חל איסור על איסור לגבי בני חיובא גם לזה שנתגדל או שנתגייר לא מיחייב על האיסור שבא בזה אחר זה קודם שנעשה זה בר חיובא. ויעיין בחידושי הרשב"א ליבמות בדף ל"ג בד"ה אלא מליקה בבת אחת ובספר מרכבת המשנה בפ"ו מהלכות שגגות יע"ש שנתחבטו הרבה בקושיא זאת. ובשביל כן אחזתי דרכי לומר שהיו בה כל שמות הללו קודם שהיתה בת ג' שנים ויום אחד ואז בודאי כשנעשית בת ג' שנים ויום אחד כל האיסורים באים בבת אחת דקודם לכן לא היה שם איסור עליה לשום אדם:

ומ"ש מעלתו לדעת רש"י אין האב יכול לקבל גיטה בקטנה שלא הגיעה לעונת הפעוטות יש בזה אריכות דברים וכמה שיטות ואין נסתר מעיני כבוד מעלתו:

ומה שהקשה מעלתו לדברי שגם כוונת רש"י לפרש הך חלוקה כפירוש הריטב"א המ"ל הך חלוקה נמי בכה"ג. ימחול מעלתו שלא הביט בדברי הלא כתבתי שבכה"ג א"א לפרש הך חילוקא אלא לענין שכל השמות הללו המה בגוף אחד שיהיה חייב על כל אחת ואחת אבל שיהיה חייב על אלמנה לבד בלי גרושה וזונה וחללה לא צריך למדרש דודאי כתיב אלמנה בכהן גדול להתחייב על אלמנה לבדה דאי צריך להיות בה גם גרושה או זונה וחללה בלא"ה מיחייב משום גרושה וזונה דאטו מגרע גרע כהן גדול מכהן הדיוט אלא ודאי שיהיה חייב משום שני שמות. דברי הכותב בחפזון בטרדות רבות:

הק' שמואל סג"ל לנדא.