נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קלט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלט עריכה
תשובה
להגאון מו"ה אלעזר אב"ד דק"ק קעלין:
מה שהקשה וזה לשונו לפי המבואר ביבמות דף ל"ז דהך הכרת עובר לשליש ימים הוא רק מצד רובא א"כ למה תתייבם היבמה והלא תוכל להמתין עד ה' חדשים ויום אחד דכל כך ודאי לא אשתהי דהרי כל היכא דאיכא לברורי מבררינן ולא סמכינן ארובא וביותר לפ"מ שכתבו התוס' דרישא דמתני' ר"מ היא פשיטא דקשה דהרי ר"מ חייש למיעוטא עכ"ד: ואני תמה אם זה מיקרי אפשר לברורי לאסור עליה כל ביאות של שני חדשים ויום אחד ולדבריו למה קטן שבא על הגדולה תגדלנו יבמות דף קי"א ע"ב ולא חיישינן שמא סריס הוא דאזלינן בתר רובא ואמאי נימא תמתין עד שיגדל דאיכא לברורי אלא ודאי זה לא מיקרי איכא לברורי. וכ"ז אני משיב לפי שיטתו אבל באמת בלא"ה לא קשה שהרי כאן בחזקת היתר עומדת ליבם כמ"ש התוס' כאן דף ל"ז בד"ה וזו יע"ש וכיון דאיכא רובא וחזקה לא בעינן לברורי והרי דעת המג"א בסי' תל"ז היכא דליכא חזקת איסור לא בעינן לברורי אלא אפי' לפמ"ש אני בנו"ב חלק יו"ד סי' נ"ה שדברי מג"א אינן מוסכמים מ"מ היכא דאיכא אפילו חזקת היתר בהדי רובא לא בעינן לברורי. ובזה מתורץ קושייתו אליבא דר"מ דאף דר"מ חייש למיעוטא מ"מ היכא דאיכא רובא וחזקה אפי' ר"מ לא חייש למיעוטא כמפורש לקמן דף קי"ט ועיין במס' ע"ז דף ל"ד ע"ב בתוס' ד"ה ואי אמרת:
שוב מה שתמה עלי על מה שהחזקתי בחיבורי נו"ב חלק אהע"ז סימן י"ח את קושית המל"מ פי"א מגירושין הל' כ"ד על הראב"ד שכתב דביבמה לכך לא יוציא משום שהיא יבמה ואם יוציא נאסרה עליו והקשה המל"מ הרי אפי' באשת כהן יוציא אף ששוב נאסרה עליו, ותמה מעלתו ודלמא שאני יבמה שיש בה מצות יבום כי מה שבא עליה בעודה מעוברת לא קיים מצות יבום וזה כוונת הרמב"ם שתהיה אסורה עליו ולא יוכל לקיים מצות יבום: ואני תמה על תמיהתו שאם זהו סברא א"כ קשה שם בסוגיא דף ל"ז ע"ב דאמר רבא ר"א ור"מ אמרו דבר אחד יע"ש, ולדברי מעלתו קשה דלמא ר"מ מודה ביבמה דלא יוציא כדי לקיים מצות יבום ואף דרש"י פירש שם בד"ה תצא וכו' דסגי בגט וא"צ חליצה כבר כתב המהרש"א שם דאליבא דר' יוחנן פירש כן דסבר ביאת מעוברת שמה ביאה ע"ש במהרש"א אבל רבא סובר בהדיא דף ל"ו ע"א דלא שמה ביאה וא"כ איך קאמר שאמרו דבר אחד א"ו דהא ליתא ומאן דלא חייש אגירושין אפילו היכא דאי אפשר שיחזור ויקחנה אף שקשים גירושין לא חייש ג"כ ביבמה הואיל ואפשר בחליצה, ותו לא מידי: