נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלז
עריכהתשובה
דברי הרב המאה"ג החריף ובקי הנגיד המפורסם מו"ה יעקבקא מק"ק בראד בנו הגדול של הגאון המחבר ז"ל, לאחיו בן המחבר לק"ק פראג:
את שלום אחי אנכי מבקש וכו' ה"ה אהובי אחי ידידי וכו' כבוד מו"ה שמואל נ"י:
מנחת זכרון והיתה לי לאזכרה לדבר דבר בשמי תמצית דברים אשר זה יותר מן שלשים שנה העזתי פני להיות כשואל ומשיב על קושיא עצומה אשר העלה ואשר הביא מרן בנו"ב (קמא) אהע"ז סי' ס"ט בשם המאה"ג חריף המפורסם מו"ה שמעלקא ז"ל שהיה אבד"ק טארטקוב ביבמות ל"ז ע"א תוס' ד"ה רוב היולדות הקשו וא"ת מאי מהני הבחנה צ' יום אכתי וכו', וי"ל דכל כך לא היה משתהא הכרת העובר הראשון עד שליש ימים מן השני ע"ש באר היטב ושים עין על דברי המהרש"ל ומהר"ם לובלין שם, ועל זה הקשה המקשה קושיא קשה כברזל דתירוץ התוס' הזה יספיק רק לבד לענין כל הנשים הנשאות לשוק אבל אכתי תקשה יבמה איך תתיבם תיכף אחרי מלאות לה התשעים יום בצמצום מיום המיתה ניחוש שמא לא נקלט הזרע עד יום השלישי ועוד לא שלמו לה מזמן עבורה כל שלשה חדשי ההבחנה בשלמות ולכן עוד לא הוכר עוברה ומה יועיל אם אחר היבום תמצא עוברה בצדה טרם מלאות לה שליש ימיה מן השני הלא ידוע נדע כי הוא מן הראשון וזה השני פגע באשת אחיו ומפני חשש זה היה ראוי שעכ"פ יבמה לא תתיבם עד צ"ג יום מיום המיתה ע"ש בדברי מרן ז"ל שכתב כי הוא זה פליאה נשגבה עד שרצה ליכנס בדוחקין לחדש דבר ולא מלאו לבו והניח בצע"ג ע"ש:
הן אמת כי כן נמצא כתוב על הספר עץ חיים להאר"י ז"ל הוא היה אומר כי גם ג' ימי הקליטה נכנסו במספר החמשים יום. ואם קבלה נקבל ממילא רווחא שמעתתא באפס מקום לכל דברי התוס' אלו ואולם אנו אין לנו עסק בנסתרות אנן בדידן בשיטת התוס' קיימינן ועל תירוץ התוס' עכ"פ קושיא הזאת קמה גם נצבה כמו נד ורשות נתונה לשאת ולתת פטפוטין דאורייתא:
ועלה על רעיוני לתרץ קושיא הנ"ל כי רבה היא ע"פ מה דאמרו שם ביבמות מ"ב סוף ע"א מקשה הגמרא ונבדקה בהלוכה ומשני אשה מחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה ופירש רש"י מחפה עצמה שלא יתראה הריונה כדי שלא יבינו שהוא בן הראשון ויירש זה בנכסי השני ע"כ. אוציא מזה כי סמוך לתשעים יום עכ"פ יש דעה באשה להרגיש היש עצמים בבטן המלאה ואם אין והיינו שהיא מרגשת בהלוכה או בדדיה וכאלה דרך הנשים וכמש"כ רש"י שם ד"ה וכי מלאו לה אפס כי לא אמון בה מפני שחשודה להסתיר הריונה משום הסבת נחלה כנ"ל:
מעתה אמינא כי לולא היתה חשודה לשקר מטעם שיירש בנה בנכסי השני אז היה ראוי לנו להאמינה וכמו שנאמנת בכל עניני אישות והמקשה דלא אסיק אדעתיה כי הסתר תסתיר מקשה ונבדקה היינו שהיא תבדוק עצמה, או נימא כי ליתר שאת ויתר עז לאלומי מלתא גזר אומר ונבדקה אבל שורת הדין היא נאמנת על עצמה:
ואחרי הצעות האלה נוכל לומר כי אחרי תירוצו של התוס' דכל כך לא תשתהא הכרת עובר עד שליש ימים מן השני א"כ תו ריק תבקש כזב להסתיר הריונה לתכלית בלתי הועיל כי כאשר יוכר העובר טרם שליש ימים מן האחרון ידעו הכל כי הוא זה בן הראשון ולא יירש זה בנכסי השני בהגלות נגלות כי לא לו הזרע ומה לה לשקר במלתא דעבידא לאיגלויי. וכיון שאין עוד חשד שתשקר סמכינן עלה שלא תקלקל עצמה חנם ודוק. ועכ"פ עד צ' יום הצריכוה חז"ל להמתין כי אז הוא זמן הכרת עוברה לה לעצמה ועיין מרמ"ל. והאמת אגיד ולא אכחד כי בהעלות דברי אלה לפני אאמ"ו הגאון זצוק"ל לא עלו לרצון לפניו וטעמו ונימוקו בל ידעתי:
ואתה אהובי אחי ידידי ורב חביבי, שים נא עיניך ודעתך על דברים האלה ולא יעצרוך המוני טרדותיך, לכל יש זמן ועת לכל חפץ. ופנה אלי רגע המרגוע עת שעיפיך שפי ילכו אז יבחנו נא דברי אם ראויים המה לעשותם קבע והיתה לבאר ואם אין והיתה לבער. דברי אחיך הד"ש:
הק' יעקבקא סג"ל לנדא בן הגאון מהרר"י ז"ל: