נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קז
עריכהתשובה
ארי נעשה שואל, הוא כבוד אהובי מחותני ידידי וחביבי הרב המאה"ג הגאון כבוד מוהר"ר אלעזר נר"ו אבדק"ק קעלין ובית דינו:
מכתבו קבלתי. וע"ד הגט המובא מק"ק יאס לקהלתם ושם המגרש היה בקהלתם בונם ושם הקודש שמחה ושם אביו בער ושם הקודש יששכר והגט שהביא השליח כתוב בו שמחה המכונה בונם דמתקרי דוד בן ישכר המכונה בער, והרגשתם בשם דוד שהוא זר והשיב השליח ששם שינה שמו דוד ועשו כתורה לכתוב שם מקום הנתינה עיקר ועל שם מקום הכתיבה דמתקרי כמבואר בסי' קכ"ט בב"ש ס"ק ו' אמנם בשם האב הוא שינוי שכתבו ישכר בחד שי"ן וחשו בזה לגוף השינוי וגם לחשוב על המסדר שם ובית דינו שהיו הדיוטות: ואני אומר אם מצד גוף השינוי לא היה פסול לא היה מקום לחשוב המסדר להדיוט ואלמלי היה בא לידי בהיותי במדינת פולין מגרש שהיה שמו בער הייתי אף לכתחלה כותב ישכר המכונה בער ועיין ביש"ש פ"ד דגיטין בשם ירחמיאל ולא הייתי משגיח שם בסדר גיטין לכתוב יששכר בשני שיני"ן כי כל בער במדינת פולין ששם הקודש שלהם יששכר חותמין עצמם ישכר בשי"ן אחת וכן עולים לתורה בשי"ן אחת ומעולם לא ראיתי בפולין יששכר בשני שיני"ן בחתימת שום אדם וגם לא שמעתי לקרות לס"ת יששכר רק ישכר ומה בכך שלא מצינו בכל תנ"ך רק בשני שיני"ן כיון שחתימתו ועלייתו לתורה הוא בחד שי"ן ויש לו על מה לסמוך שגם בתנ"ך אף שנכתב בשני שיני"ן מ"מ נקרא רק בחד שי"ן, ואיפכא הייתי חושש שאם היה נכתב יששכר בשני שיני"ן לפסלו שזה אצלי גרוע משם יודא שחשש הט"ז לפסלו אם שינה מחתימתו וכתב בגט יהודה:
אבל כל זה אני דן על מדינת פולין אך מיום בואי למדינות הללו אני שומע בקהלתנו עולים לתורה בשם יששכר בשני שיני"ן וכן אני אומר בגט הזה אם אבי המגרש היה חותם עצמו ישכר בחד שי"ן או שהיה עולה כן לתורה בחד שי"ן הגט הזה כשר אבל אם אית ביה תרתי לגריעותא שאבי המגרש היה חותם בשני שיני"ן וגם היה עולה לתורה בשני שיני"ן הרי זה שינוי השם ממש וגרע זה מאם היה שמו יששכר לחוד ולא היה לו כינוי בער כי מי ששמו יששכר רוב העולם קורין אותו שכר וא"כ אף שחותם ועולה לתורה יששכר מ"מ אולי הוי ישכר כמו כינוי אבל כיון ששמו בלעז היה בער וכל העולם קורין אותו בער לא הוי ישכר לא עיקר השם ולא כינוי רק שינוי השם ממש וזה גרוע יותר משאר שינוי שם אביו כשמגרש בעצמו בלי שליח ששם הפסול הוא רק משום שיאמרו אחר גירש ואין הפסול מעצמותו של הגט שהרי אנו רואין שאינו אחר שהרי הוא לפנינו ואעפ"כ פסול מטעם קלקול שיאמרו אח"כ שלא נתגרשה מבעלה רק מאיש אחר אבל בבוא הגט ע"י שליח אנחנו חוששין באמת שמא הוא אחר ואף שהשליח העיד בפניכם שהוא הכירו שם ביאס מ"מ אין עד אחד נאמן בדבר שבערוה ועיקר נאמנות השליח לומר בפ"נ ובפ"נ הוא מטעם שהגט בידו וקיום שטרות מדרבנן ולשני יוסף ב"ש לא חיישינן וכאן שיש שינוי לפנינו ואין הגט מסייע לדברי השליח הגט פסול ע"פ דין ואף שגוף ההכרח להכיר שזה הוא הבעל סגי אפי' ע"פ אשה וקרוב כמבואר בסי' ק"ך סעיף ג' שאני התם שהמגרש הוא לפנינו והוי מלתא דעבידא לאיגלויי משא"כ כאן שהשליח אומר שהכירו שם ביאס וכאן לא עבידא לאיגלויי והגט והשטר הרשאה אינם מסייעים לדברי השליח אדרבה הם כנגדו. ולכן בהא נחתי ובהא סלקי שאם יש חדא לטיבותא באבי המגרש דהיינו או חתימתו או עלייתו לתורה היה ישכר בחד שי"ן יש להכשירו במקום עיגון בזה אבל אם תרתי המה לגריעותא שהחתימה וגם עלייתו לתורה היה בשני שיני"ן אין להכשירו, ובפרט שהארכתי במקום אחר שבגט המובא ע"י שליח צריך ע"פ דין ממש להזכיר שם האבות וכיון שצריך להזכירו ממילא השינוי פוסל בו. והארכתי בזה בכמה פרטים. ולרוב הטרדה כי השליח בא אחר חצות היום והייתי אז נחוץ לילך לחופה ואני כותב זה באישון לילה על שעה חדא לכן קצרתי. דברי הד"ש: