נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קה
עריכהע"ד הגט הניתן בארץ הגר בעיר גירמענד. והנה מתוך הגט דהיינו העתק מקויים ששלח המסדר בעצמו ליד הגאון המפורסם מוהר"ר אלעזר אבד"ק רעכניץ והמקיימים אותו העידו שהועתק ממש בלי שינוי אפי' בתמונות האותיות בשום דבר מגוף הגט והמסדר שלח הגט הזה כמתלונן ששמע קצת ערעורים על הגט ולכן הוא שולח ההעתק הזה להראות שעשה הכל כתורה וא"כ אינו יודע על מה קול הרעש הזה, והגאון מו"ה אלעזר הנ"ל שלח ההעתק של הגט עם גוף כתבו של המסדר לכאן לידי, ואמרתי חדאי נפשאי אם ספיקות שלכם כך וכו' כי באמת תיכף כאשר שמעתי פה קול רעש ממדינת הגר עבור גט הנ"ל שסידר המסדר יחידי במקום שלא סידרו גט מעולם ושם העיר יש בה כמה עיקולי ופשורי כתבתי לק"ק הנ"ל להיות שזה איזה שבועות באה אלי שאלה מהמסדר הנ"ל בדיני ממונות ומשם ראיתי כי אינו מומחה כלל. ואמנם השבתי לו דרך כבוד שלא דן כתורה מטעם שכתבתי לו והראיתיו שלא ידע לשפוט בצדק ולפי שאין דרכי לבזות לשום אדם כתבתי דרך כבוד ועכ"פ ראיתי שהוא לא שימש כל צרכו וק"ו בדיני גיטין לכן כתבתי לק"ק הנ"ל בגזירה על האשה המגורשת שלא תנשא לאיש עד שהמסדר ישלח דבריו לפני גדולי הדור לברר כל דבר בטעמו ובפרט על שם העיר על מה נסמך וממי חקר על שורש השם וגם יברר טעמו על שסידרו יחידי ולא כן נהגו בכל תפוצות ישראל שאפי' גאון מובהק בדורו מצרף אליו ב"ד לסידור הגט, ועכשיו שבאו דברי המסדר לידי ראיתי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין כלל כי נמצאו בו כמה שגיאות ואף שיש לדון על כל שגיאה ושגיאה לענין דיעבד מ"מ הרי ההדיוט הזה כבר שמע קול רעש ובכל זה לא הזכיר שום אמתלא רק מתמיה על הקול ושולח העתק מהגט עם כל שגיאותיו ולא חלי ולא מרגיש בשום שגיאה א"כ מכלל שאין לו שום ידיעה בהלכות גיטין כלל וא"כ הגט הזה פסול מצד מה שמבואר בסי' קמ"א סוף סעיף ל' בהג"ה ע"ש: ומעתה הנני מחזיק בפסקו של כבוד הגאון המובהק מו"ה מאיר ברבי אבד"ק פ"ב שהאשה המתגרשת הנ"ל הרי היא עודנה בחזקת אשת איש כמו שהיתה עד שתתגרש שנית בגט שיסודר במקום אחר לפני גדול הדור ובית דינו. והנה הגאון המובהק הנ"ל כתב שהיא בחזקת אשת איש כמו שהיתה זולת שאם ימות בעלה קודם שיגרשנה מחדש שהיא אסורה לכהונה, ויפה כתב:
אמנם לפי מה ששמעתי מאחורי הפרגוד האשה זאת נתגרשה מפני זנות שזינתה והודית בעצמה ג"כ שזינתה א"כ א"צ לפרוט תנאי זה שכבר אסורה לכהונה מפני הזנות וכאשר שמעתי דבר זה אמרתי בזה יש ללמוד קצת זכות על שסידר יחידי:
והנה מ"ש זה איזה שבועות לכבוד הגאון מרעכניץ שאם לא היה בגט שום ריעותא רק שסידרו ביחיד הייתי פוסלו אפי' דיעבד. והנה לפרש טעמא דידי בזה יש לי בזה אריכות דברים וכבר ביארתי זה איזה שנים בתשובה לק"ק באנהרט לחלק בין גט ארוסה לגט נשואה ובגט נשואה דין ממש הוא וצריך שלשה וכמפורש במשנה בריש סנהדרין המיאונין בשלשה ופירש רש"י דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ע"ש, וא"כ מיאון בשלשה הוא משום שהוא כעין גט מכלל דגט בעי שלשה ובתשובות ר"א מזרחי סימן פ"ב הביא דברי הא"ז שפוסל גט בלילה מטעם שהוא דין שע"י הגט גובה כתובתה וכו'. והנה בתשובה ההיא הארכתי בזה מאוד להשוות כל דברי הפוסקים בזה ולתרץ דברי רמ"א בסי' קכ"ג בסופו שפוסל גט שניתן בלילה והרי הוא התיר ליקח שכר מסידור הגט והב"ש שם בס"ק ט' הרגיש בזה ואני הארכתי מאד בכל פרטי דין זה בתשובה ההיא והכרעתי שם שגט הוא דין מצד דיני ממונות שבו לכן חלקתי בין ארוסה לנשואה וזהו טעמי שכתבתי להגאון מרעכניץ שבשביל שסידרו יחידי הייתי פוסלו. ואמנם עתה ששמעתי שהאשה זינתה וכבר אבדה כתובתה א"כ הרי היא כארוסה והיה מקום ללמוד זכות על המסדר הזה שסידרו יחידי ואף שהוא לא הרגיש בכל זה. ואמנם הדרנא בי שאף שאבדה כתובתה מ"מ לא אבדה בלאותיה הקיימים והרי רבינו הא"ז הובאו דבריו בתשובות ר"א מזרחי שם כתב דבחליצה אמרו כתחלת דין דמיא ופירש רבינו יהודה דע"י החליצה מתחלא למתבע הכתובה ואם בחליצה אמרו כן כ"ש בנתינת גט שע"י הגט גובה כתובתה ובלאותיה ואין הבעל יורשה וכו' הרי שחושב גם בלאותיה שנוטלת ע"י הגט וא"כ גם בזונה מקרי דין:
ואמנם עתה ראיתי דברי המסדר שכתב שהיו עמו עוד שנים ואם שהיה אחד מהם הדיוט שאינו יודע אפי' פשטן של דברי הגמרא מ"מ דיני ממונות בשלשה הדיוטות ויצאנו מחשש זה. ועתה אשאל את המסדר הזה על ההעתק אשר בא לידי ששלח המסדר עצמו ליד הגאון מוה' אלעזר, ראשית דבר יאמר נא למה לא דרש על כל קוץ וקוץ וראיתי שבהעתק חסר קוץ התחתון השמאלי מכל היודי"ן ומקצתן גם העליון וההדיוט הזה לא ידע כלל להרגיש בזה וכהתה עינו ונס ליחו לראות דברי הב"ש בסי' קכ"ה ס"ק כ"ח ולא דברי מהר"ם בסדר גיטין אות פ"א שהחמיר בזה מאד. גם כתב בשמונה עשר וכו' בשמונה מלא וי"ו ואף שזה אינו מעכב מ"מ ההדיוט הזה לא ידע ולא הרגיש וכהכסיל בחשך ימשש. גם כתב דיתיהוייין דיתיצבייין כל אחד מהם תיבה אחת ממש ולא ראה דברי הב"ש בס"ק כ"ה ולא בסדר גיטין סי' קל"ה. גם כתב על נהר ראב דמתקריא ראבא הנה אפי' לשון הקודש אין ההדיוט הזה יודע להפריש בין זכר לנקבה כי נהר הוא לשון זכר כדכתיב ונהר יוצא וכו' והנהר הרביעי הוא פרת וא"כ היה לו לכתוב דמתקרי בלא אל"ף לבסוף. את כל אלה ראיתי מתוך העתק הגט ששלח המסדר בעצמו ואפי' לא היה שום ערעור עליו מ"מ הייתי פוסלו מצד שניכר מכותלי ביתו שפחמי הוא ולא ראה דבר לידע לזרות ולהבר בהלכות גיטין:
ואמנם גם כמה ערעורים יש על גט הזה, האחד מצד שם העיר שכתב גערמענד והמערערים אומרים שאצל היהודים שם מורגל גירמענט בחיר"ק תחת הגימ"ל וטי"ת לבסוף. והנה בזה לא אוכל לדון כי אני רחוק משם ולא אוכל לידע שם העיר ואמנם זה איזה שבועות שהמסדר כתב אלי איזה שאלה בדיני ממונות וחתם עצמו מגירמענד יו"ד אחר הגימ"ל ובמה הכריע עתה לכתוב ע' אחר הגימ"ל ואם נודע לו שקצת קורים כך א"כ היה לו לשאול ללומדים ולא שהוא ישפוט בדבר זה. גם איך לא הרגיש ההדיוט הזה שבהעתק עצמו של הגט ששלח וכתב גערמענד ולבסוף החתים ההדיוט הזה שני עדים לקיים את ההעתק ואחד מהעדים הוא השמש ונאמן דשם וחתם עצמו ש"ץ ונאמן דק"ק גערימענט בטי"ת לבסוף ומי בקי בשם העיר יותר מהש"ץ ונאמן שכותב שם כל הכתבים וכל הקנינים. גם כתב הש"ץ יו"ד אחר הרי"ש ואיך לא הרגיש ההדיוט בזה שרצה לשלוח לזכותו ושלח חובתו כהאי עורבא דאייתי נורא לקיניה. ואמנם מה דינו בדיעבד עיין בחיבורי נ"ב (קמא) חלק אהע"ז סי' פ"ח ומשם יכולים ללמוד לכאן. ומה שכתב דמתקריא קערמענד והמערערים אומרים שבשם אונגריש קורין קורמענד במלאפו"ם הנה אם לא היה פסול מחמת שם היהודים לא היה זה מעכב כיון שגוף שם הנכרים אינו מעכב בדיעבד גם השינוי אינו פוסל בו שאין זה דומה לשינוי מקום הדירה שהאדם נקרא על שם מקומו ויאמרו שאין זה המגרש משא"כ מקום העמידה שאינו נקרא על שם העמידה. גם ערערו שכתב בגוף הגט ו' במקום יו"ד וגירר רגל הוי"ו עד שנעשה יו"ד גם החתים על הגט עד שעבר על החרם ועוד שארי ערעורים ועל כלם היה מקום לדון אבל אין אנו צריכין לכל זה כי הגט הזה בלא"ה פסול מצד המסדר המשולל מכל תואר והדר, לא יזמר ולא יעדר, והוא הדיוט עכ"פ בהלכות גיטין:
לכן סיומא דפסקא הגט הזה פסול והאשה לא תנשא עד שתתגרש מחדש במקום אחר אצל רב מומחה ובית דינו. ובק"ק הנ"ל גוזרני שלא יכתבו גיטין להבא כי אם כאשר יסדרו להם הגאונים המובהקים הראשון הגאון אבד"ק פ"ב ועמו הגאון בעל אור חדש את שמות העיר ביהדות ובאונגריש וגם שם הנהר וכל זמן שלא יהיה בידם כתוב וחתום משני גאונים הנ"ל שם העיר והנהר לא יסדרו שם גט כלל. ההדיוט הזה לא יסדר גיטין כלל ולא חליצות משך שלש שנים מהיום ואחר שלש שנים אם יהיה מחובשי בית המדרש וילמוד היטב בהלכות גיטין וחליצות אז יצא לחפשי ובוא יבוא ברנה לקבל סמיכה מאחד מגאוני הזמן וינסה אותו אם הגון לזה יסמוך ידיו עליו. ויען שמעתי שההדיוט הזה העיז פניו לדבר סרה על הגאון המובהק בעל אור חדש ולפי שורש הדין היה חייב נידוי אבל היה צריך חקירה בעדים ולכן אני מתון בדבר גם באגרת שהשיב להגאון בעת ששלח העתק הנ"ל פיהו ממלל רברבן כמורג חרוץ ושנון ביתר שאת ויתר או"ת, בגובה הלב ועוז. לכן גוזרני עליו שיפייס את הגאון נר"ו בדברים, ואם יקשה ערפו יתחרט באחרונה. ולרוב טרדות הזמן אין בידי להרחיב הדבור ודי בזה. דברי המדבר לכבוד דת תוה"ק: